רגעים של השבוע - פרשת יתרו
ברכות חמות ביום סגולה / קולו של הדובר נדם / הסוכה שהצילה ממבחן בשבת / פירות אקזוטיים מהשוק לשלוחן החג
א. כי האדם עץ השדה
ביום שני חמישה-עשר בשבט, שלחתי סלסילת פירות לכבוד ראש השנה לאילנות לידיד יקר מאוד, שזכויות רבות לו בפעילות המתקיימת במרכז החסד היהודי.
התלבטתי רבות מה לכתוב ולהביע, ואז התיישבתי וכתבתי בפשטות, בלי מילים גבוהות או טקסטים מורכבים, אלא בכמה משפטים קצרים הבעתי בפניו את תחושותיי:
"היום - חמשה עשר בשבט, הוא "ראש השנה לאילנות".
מובא בספרים הקדושים, שיום זה הוא סגולה להתפלל על הפירות שלנו - אלו הצאצאים.
ידידנו היקר, אתה שנטעת כאן במוסקבה פרדס נפלא של עצי חסד רבים, ובכל יום מניבים פירות רבים של עזרה וסעד לכל חולה ונזקק. בשם כל הנעזרים נברכך מעומק לבנו: יהי רצון, שכל נטיעות שלך, במשפחתך, בפעולתך וכל אשר לך - יהיו כמותך, מתוקים, נאים וכמעיין המתגבר שלא ייפסק מעולם. והכל בבריאות מלאה ושמחה עד בלי די, והמון נחת ממשפחתך הנפלאה".
ב. 'דובר המלכות'
בהתחלה חשבתי כמו רבים - שזו תופעה חד פעמית; יוזמה ברוכה וחשובה, אבל ההתלהבות הראשונית תחלוף והפרויקט ידעך ויישכח. זה קרה לפני קצת יותר משלושים שנה, חוברת דקה בשם 'דבר מלכות' התפרסמה בין החסידים וזלגה למגזרים רבים. חוברת אשר הביאה בדפוס אלינו לארץ ישראל ולמקומות שונים בעולם, את דבר הרבי שבוע לאחר אמירתם בניו יורק. רק 30 שנים חלפו, אבל בשעתו זה היה חידוש גדול ומיוחד.
והרעיון לא הפסיק מאז, אלא הלך וגדל ותפס עוצמה עולמית; התווספו עוד מדורים, ההפצה גדלה, ואני אישית - כמו עוד אלפים רבים - לומדים בחוברת זו מדי יום ביומו; לומדים בזכותו גם יותר זמן ויותר נושאים.
בין השאר, אני לדוגמה לומד איתה אף את ה'דף היומי', כשהחברותא שלי מעבר לאפרכסת הטלפון, לומד את הדף דרך האפליקציה. הפצת תורה, הלכה וחסידות בקנה מידה שלא הייתה כמותה!
יום שלישי בבוקר, בשקט לוחש לי חבר בבית הכנסת על ר' טוביה. לוקח לי כמה דקות לקלוט, כי החסיד הצנוע שברח כל חייו מפרסום וכבוד, יוזם ומפיץ חוברות 'דבר מלכות' - איננו, כי לקח אותו אלוקים. התדהמה הייתה על פניהם של כולם, הרי כולנו רואים בו את 'דובר המלכות', האיש שבזכותו חיינו הרוחניים מלאים הרבה יותר; האיש היקר שגם זכה והקים דור נפלא של חסידים ואנשי מעשה, אביו של שותף מלא לכל העשייה הברוכה כאן ברוסיה ובכל חבר העמים - ידידי הרב שלמה חיים פלס שיחי', שבהמשך העשייה וההליכה בדרכי האב הדגול - ינוחמו!
ג. השומר שבת
"אפשר בבקשה להתכבד בעלייה לתורה? לבתי יש יום הולדת..."; לאחר התפילה, בה גם העליתי את המתפלל לתורה ואף אמרתי תפילת 'מי שברך' לו ולבתו, התיישבנו לשיחה קצרה, ובה הוא מספר לי בין השאר: "הבת לומדת באחת האוניברסיטאות החשובות כאן במוסקבה, ומצטיינת בשיעורים ובמבחנים הקשים".
"וכאשר שמעה על מבחן מורכב וחשוב שאמור להתקיים בשבת, היא פנתה אל המורה לבקש דחייה או שינוי בתאריך, תוך הסבר שבשבת היא איננה יכולה להגיע, כי היא ומשפחתה שומרי שבת! אך המורה סירבה בכל תוקף, זלזלה בדבריה ועמדה בתוקף על חובת עריכת המבחן בשבת".
"בתי פנתה לדיקן באוניברסיטה, וזה שואל אותה לפתע: 'בתקופת תחילת החורף, יש כאלו סוכות מעץ עם סכך ממעל, את מכירה את זה'? 'כן' השיבה בתי. 'את יושבת שם?' היא נשאלה. 'אכן, יחד עם משפחתי אנו יושבים ואוכלים בתוכה'. 'אם-כן, תוכלי לדחות את המבחן ליום שני'"...
ורגע לפני שבתי עוזבת את המשרד עם תודה גדולה, מוסיף לה הדיקן ואומר לה: 'גם אני יהודי'...
ולתמונת השבוע שלי: פירות מתוקים
יום ראשון לפני הצהרים. יחד עם זוגתי שתחי' אנו בשוק הענק 'פוד סיטי', הגדול והמרשים בכל קנה מידה. פעם בשנה, ערב ראש השנה לאילנות, אני טורח לעשות את הדרך של כשעה בכל צד, ובמשך שעה ארוכה מסתובב בין הדוכנים ורוכש כמה שיותר סוגי פירות. החנוונים בדוכנים לא מבינים מה זוג היהודים מתעניינים בפירות אקזוטיים שונים ומשונים, וששים ושמחים על כל פרי מעניין שנמצא.
מצאנו למעלה מ-30 סוגי פירות, מהם שקליפתם נזרקת, כאלו שהתוכן נזרק ואחרים שהכל נאכל - הקליפה והתוכן. והכי חשוב, הם פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, והם פירות מ'שבעת המינים'.
לא מוזלים הם הפירות הנדירים, גם אם קונים מהם יחידים, אך אהבת ארץ אבותינו וחשיבות מנהגי ומסורת ישראל המושרשים בהזדמנות כזו לילדינו - שווים כל הון שבעולם!
הבאתי את הכל הביתה, השולחן נערך בפאר, וזכינו לארח אורחים שיחד הסבנו להתוועדות חסידית לכבודו של יום ולכבודה של ארצנו הקדושה.
ב"ה, ושילבתי בסעודה גם את סיום מסכת מגילה, ובמיוחד, כמדי שנה, שילבנו סעודת הודיה להקב"ה על כמה נסים ונפלאות שעשה עימנו, ובבקשה להמשך הצלחה מתוך בריאות ונחת מהפירות - הצאצאים שלנו.
גוט שבת!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.