לע"נ חיים אליעזר בן יבלח"א שלמה
מאת: חרדי בעולמו
כתבתי כאן לא אחת בהכללה מוגזמת נגד 'הרבנים'. אמנם, לא אחת סייגתי דברי שאני מתכוון לאלו שיש בידם לפעול ואינם פועלים, אבל עדיין השימוש הכוללני באשמת 'הרבנים' אינו נכון ושופך את המים עם התינוק.
הנכון הוא שזכיתי להיות תלמידם הקרוב של כמה גדולי ישראל אמיתיים וגם זכיתי להכיר מקרוב רבנים גדולי תורה ויראה ואין זה מס שפתיים כשאני אומר שאני תולעת ולא איש כנגדם. חלק מרבותי הזכרתי כאן בשמותיהם וחלק אחר, טרם. מכל רבותי (ללא יוצא מהכלל) שמעתי דברים קשים מאוד על הרבנים הממוסדים. לא אחד מהם אמר ש'משיח לא יבוא לבני ברק' ושגלות השכינה במלוא עוזה דווקא בבני ברק ('בני ברק' ייצגה, לצורך העניין, את הממסד הרבני-תורני). כל כך מורגלני בשפתם עד שלא שמתי לב שכאן אני מדבר אל מי שלא גדל על זילות קבועה זו ויכול להבין כאילו יש זילות ח"ו ברבנים או בגדולי תורה אמיתיים.
ח"ו וח"ו, לא יצא דבר כזה מפי
מעולם ולעולם. המציאות היא שיש גדולי תורה ויראה שאינם תופסים כותרות כלל ויש קטני
תורה ממש שתופסים כותרות, כאילו יד ורגל להם בתורת ישראל. איני מדבר כאן על אלו
שכתבו ספרים, ואינם יודעים מה כתבו (כי אחרים כתבו עבורם), אלא גם לאלו שיד ורגל
להם בחלק מחלקי התורה, אבל נפשם צרורה בצרור נקוב של כסף וכבוד.
הבאתי כאן בעבר את דמותו של ר' מיילך, כדוגמא לכך שכיום הרבעס הינם כמעט אך ורק ראשי ציבור (ובמקרים מסויימים, נכון יותר לכנותם 'ראשי כתות'. מה אתה קופץ? היכן כתבתי שהכוונה לרב'ה שלך??). המציאות היא שכיום נוהרים חסידים רבים (וגם ליטוואקעס מיובשי-נשמה), אחרי 'משפיעים' למיניהם ולשמותם ומהם יונקים לחלולחית של תורה.
המציאות היא שאין כיום 'גדול' אחד שלפתחו משכימים מי שאינם בני חוגו. בולט בחריגותו שר התורה - ואין משים אל לב. גם הפונים אליהם מבקשים 'הוקוס פוקוס', כאילו התורה מתחרה באורי גלר או כדומה. מדהים הוא שאפילו בענייני תורה ויראה אין מי שמבקש מאלו שנחשבים גדולים. אמנם ראשי הישיבות מתמצאים לא רע במסכתות הנלמדות בישיבותיהם, אבל לכשתבקש לידע משהו בחלקי התורה האחרים, מן הסתם לא אליהם תפנה.
רק בשביל להדגיש את ההבדל בין 'שחקני תיאטרון גדולי התורה' לבין גדולי תורה אצביע לרגע על 'הינוקא', שלפתחו נדחקים תלמידי חכמים בנגלה כבנסתר. חסידים, ליטאים, ספרדים, צ'אלמערס וכל עמך ישראל בלי הפרש קטן וגדול. איני מכירו אישית ומן הסתם אין לי קנה מידה למודדו והדרך היחידה שיכולני לחשוב עליו משהו (אחרי שנואשתי מלגבש דעה משיעוריו שביוטיוב), היא בעובדה שאנשים שאני מכיר כתלמידי חכמים מופלגים, אוחזים ביראה בשיפולי גלימתו.
אני שואל את עצמי אם יש אחד מכל המועצגתיים שיעוטו עליו אלפי אלפים לשמוע בצמא את שיעוורו, אם לא שיעשו קודם יחסי ציבור מופלגים. האם מישהו כאן בירך פעם 'שחלק מחכמתו ליראיו' על אי מי מהם??
מקווה שהייתי ברור מספיק. אני מעריץ-אין-קץ גדולי תורה ואני כמעט ההיפך מזה, לגבי אותם שנאבקים על מיקומם ברייטינג של 'מנהיגי הדור'. אותם שהכרתי מקרוב כגדולים ברחו כל חייהם מכל שררה ודומה-לשררה. לא כולם זכו במאה אחוז שתתקבל תפילתם וחלקם נשאו בעול הציבור נגד רצונם. אבל כל מי שריח תורה בו, ברח ככל יכולתו מהנהגת הציבור.
אין פלא, שכאשר משתררים על הציבור דווקא החלק הפחות ראוי, שמצבנו נראה כפי שהוא נראה. אנשים שלא רגש האחריות לכלל ישראל מדריך אותם, אלא הרצון לזכות באותיות בגודל ובעובי מסויים, בעיתונים ושבועונים מסוימים, מה כבר אפשר לצפות מהם.
אחרי כותבי זאת מרגישני חובה לציין שיש בין המנויים על מועדון המועצגתים, כמה שאני כן מכבד מאוד. למשל את ר' גרשון אידלשטיין. יודעני אותו מימים ימימה ויודעני בו שת"ח, עניו, ויר"ש מרבים הוא ובסוגיא שלא עמלתי בה, אקבל דעתו מפני דעתי (שאיננה). אבל עדיין אין הדבר מצדיק את הצדקתו-המשתמעת-בטעות את הזצ"ל המנוול הגדול שבכל הזמנים. אלמד עליו זכות שעושה מה שצריך לעשות מאחורי הקלעים, ומשום הכי סבר שהחשוב עכשיו הוא מניעת דיבורים על הנושא. אבל אי לאו הכי, אין היתר לחסום פי הנפגעות בנימוקי-הבל של הלבנת פני מתים.
בלי נדר אתקן לשוני ומכאן ולהבא לא אכתוב
תוך שימוש מכליל נגד 'הרבנים'.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.