חשבתי על ענין הספרים ומה שאמרת רק מחזק את מה שחשבתי.
הספרים
זהו מקור פרנסה של המשפחה כמו שאומרים "מטה לחמם" ואי לכך ובמיוחד שאת
הספרים כתבו אחרים ולא חיים ולדר. תעשה המשפחה בחכמה ותשנה את השם על גבי
הספרים. (הם הרי המו"ל של עצמם) השאלה האם היא מבחינה נפשית יכולים לעשות
כזה שינוי בתפיסה. זה בעצם להודות במעשי אביהם. לפחות הם יכולים "להוקיע"
את מעשי ההתאבדות. אבל בלי שום תרוץ של רצח. כי ברגע שמתרצים זה הורס את
הכל. הם גם יכולים לתת כבוד לכותבים האמיתיים ולהרים את קרנם. באם ירצו וזה
נכון, אז עוד יותר טוב.
דוקא מצטערת על הסידרה "ילדים מספרים על עצמם" - גרם לילדים שלא אהבו לקרא, לקרא. עדין מתחבטת לגבי מה לעשות אם הספרים.
בגלל שהסדרה נוגעת לילדים ועדין יש ספק - ואם יש ספק ספקה, נשמתי רועדת ויראה להתקרב.
עדין
לא זרקתי את הספרים אבל כל פעם שהבת שלי התמימה רואה (בזוית העין) ידיעה
על חיים ולדר היא שואלת, "מה קרה לו, מה...." ומיד מעבירים ...
בקיצור בנתיים זה בבית ואני לא ממליצה לה לקרוא אותו, מדכא.
אדם לא יישם את כל הכלים שהכתיב, האם זאת דמות לחיקוי?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.