לפני מספר שנים, זכיתי להיות בראש השנה על ציונו הקדוש של רבי נחמן מברסלב זצ"ל בעיר הגעגועים.
באותה התקופה הייתי משומעי לקחו של הרה"צ ר' ניסן דוד קיוואק שליט"א מחשובי משפיעי ברסלב.
עמדתי בציון עם חבר שלי ואמרנו תיקון הכללי.
והנה לפתע נכנס אל הציון, בגפו, לא אחר מאשר הרב קיוואק עצמו!!
מאוד שמחתי, ורמזתי לחבר שלי בתנועות ידיים ובגבות מורמות, היי היי תראה מי פה.
הרב קיוואק קלט אותי,
ועל אתר הגיב לי על זה - והתגובה שלו נתנה לי שיעור גדול לחיים:
הוא חיקה בדיוק את התנועות שאני עשיתי, אבל הסתכל על הציון הקדוש, כלומר היי היי, תראה באמת מי פה.
אחר כך הייתה לי שיחת חברים עם אותו החבר שראה את זה יחד איתי,
והבנו הרבה דברים ששמענו לפני כן, על כך שליד האור הגדול של הצדיק, אין באמת הבדל בין יהודי "פשוט" לבין "רב".
ומסיפור לסיפור:
אני שמעתי את זה על אדמור הזקן, גם אם טעיתי במקור, המסר חשוב מאוד.
האדמור שכר לו "מוכיח" שיבקר אותו ויאמר לו כל הזמן תוכחה.
פעם אחת, תפס האדמור את המוכיח, ואמר לו, תן לי תוכחה "אמיתית", נוקבת, אחת כזאת שאין אחריה מה לענות.
ענה ואמר המוכיח:
בוא ונראה רגע מה ההבדל בינינו,
הרי את מה שאני יודע - הרב'ה בטח יודע.
ואת מה שהרב'ה לא יודע, אני בטח לא יודע.
אם כן ההבדל בינינו הוא רק:
מה שאני לא יודע, והרב'ה כן יודע.
ובכן,
מה ההבדל הזה, לעומת מה שהרב'ה צריך עוד לדעת וטרם יודע?
והסיפור מסתיים בכך שהאדמור בכה מכך הרבה זמן.
לי יש מצית של 3 שקלים,
ולחבר שלי יש מצית זיפו,
אין שום ספק שהמצית של חבר שלי טובה משלי עשרת מונים,
אבל הוויכוח או התחרות הזו יכולה להיות רק בחושך.
אם אני עומד ליד מדורה,
שתי המצתים קטנות מאוד מאוד למול האש הגדולה של המדורה.
אני מכבד כל יהודי,
גם 'עמך' פשוט וגם יהודי שזכה לעמוד בראש קהילה ובוודאי הוא צדיק גדול ומוליך איתו הרבה יהודים בעבודת השם,
ואני מבין כמובן שיש פער כביכול בין היהודים האלה,
[בעיני בשר בלבד!!]
א-ב-ל
כאשר שני היהודים הללו מגיעים לרבי שמעון - אין הבדל ביניהם!!
לגבי רבי שמעון אין גדולים ואין קטנים!!
ולכן,
אמנם ההדלקה במירון יש לה התעוררות רבה והכנה רבה, וגם אני הכותב לפני כשנתיים זכיתי להיות בהדלקה של תולדות אהרן,
והבנתי כל מה שהאדמור אמר לפני ההדלקה למרות שאני לא דובר אידיש,
כי הלב שלו היה רותח ודיבר, והלב לא צריך שפה,
אבל לא באתי בשביל לראות את האדמור הזה,
באתי בשביל רבי שמעון,
וגם האדמור הזה, אני מניח, הגיע בשביל ולכבוד רבי שמעון,
והפונקציה היחידה שהוא ממלא כרגע זה "כלי קודש", להזיז לי את הלב סנטימטר נוסף,
למקד לי את ההתעוררות לדברים הצריכים חיזוק,
ולשמח אותי בשמחה של מצווה,
אבל הוא לא העיקר!!
מי שמנגן לכבוד המלך - המלך שמח,
כל עוד הוא מבין שהוא מנגן לכבוד המלך,
אבל אם הוא מנסה לתפוס את הבמה במקום המלך,
בוודאי המלך כועס עליו.
אז אף אחד לא מזלזל ברבי שליט"א, באף רבי שליט"א אף אחד לא מזלזל,
אבל גם הרבי הכי שליט"א מכל הרביי'ם - אסור שישכח שהוא משרת את הקב"ה.
בתקווה שדבריי יעשו חיזוק ולא יהרסו חלילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.