תפילין בזמן הראשונים

לרב חיים שאולזון ה' יאריך ימיך ושנותיך ותמשיך במעשיך הגדולים להציל עשוק מעושקו, 

בעניין מה שפרסם חרדי בעולמו על תפילין שרפויה הייתה ביד ישראל בזמן הראשונים ורגשו עליו רבים. הוא הביא נימוק לכך בשם שיבולי הלקט כי צריך גוף נקי מעבירות וכי רק צדיקים יכולים להניח תפילין. והנה הדברים מפורשים בסמ"ג עשה ג להדיא:

"ך דרשתי פרשה זו בגליות ישראל להוכיח שכל אחד ואחד חייב בתפילין ומזוזות. ועוד דרשתי להם כי משש מאות ושלש עשרה מצות שנצטוו לישראל, אין לך שום מצוה שתהא אות ועדות כי אם שלש׳ מצות והם מילה ושבת ותפילין, שנכתב בשלשתן אות והם שלשתן אות ועדות לישראל שהם עבדים להקב״ה, ועל פי שנים עדים יקום דבר. כל אחד מישראל אינו יהודי שלם אא״כ יש לו שני עדים שהוא יהודי (מנחות לו: ועירובין צו.). הלכך בשבת ויום טוב, שנקרא שבת ושבת נקרא אות, פטור אדם מלהניח תפילין כי די שיש לו שני עדי׳ שהוא יהודי: עדות שבת ועדות מילה. אבל בחול חייב כל אדם להניח תפילין כדי שיהא לו שני עדים, אות תפילין עם אות המילה. וכל מי שאינו מניח תפילין אין לו כי אם עד אחד שהוא יהודי ולכך חשבו כמנודה לשמים בפרק ערבי פסחים (פסחים קיג:). ואם תאמר, מאחר שתפילין אות ועדות כמו מילה ושבת מדוע היתה רפוייה ביד ישראל, כבר פירשו רבותינו דבר זה [כל הסוגיא בפר׳ ר״א דמילה דף ק״ל] כל דבר מצוה שלא מסרו עצמן עליה בשעת השמד, עדיין היא רפוייה בידם כגון תפילין. ולפי ששלשתן אות ועדות נשקלו כל א׳ כנגד כל התורה כולה, שהרי במילה נכרתו עליה שלש עשרה בריתות ובתורה נכתב שלש בריתות ותורה ותפילין ושבת השוו יחד בכמה מקומות ואחד מהם ותתן להם תורה ומצות ואת שבת קדשך הודעת להם. ותפילין למען תהיה תורת ה׳ בפיך.

עוד זאת דרשתי להם כי מה שאמרו רבותינו (שבת מט.) תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים שלא יישן ושלא יפיח בהם, זהו באדם שמניח׳ כל היום כולו כמצותן פן ישכחם עליו ויעשה בהם דבר שאינו הגון אבל בשעת תפלה אין לך רשע שלא יהא ראוי לתפילין קל וחומר מספר תורה שהוא מקודש יותר שיש בו כל התורה כולה בתפילין אין בו כי אם ארבע פרשיות שהם בתוך עור והכל אוחזין בספר תורה בשעת תפלה שהכל יכולין להתנהג בטהרה בשעת תפלה. ועוד הבאתי להם מה שדרשו רבותינו בפרק קמא דבכורות (דף ה.) והיה כי יביאך בפרש׳ תפילין למה נאמר שהרי תפילין חובת הגוף הן ונוהגין בין בארץ בין בחוצה לארץ אלא אמר הקב״ה עשו מצוה זו שבשבילה תזכו ליכנס לארץ.

עוד אמרו רבותינו במסכת מנחות (דף מד.) כל שאינו מניח תפילין עובר בשמנה עשה בכל יום שהרי יש שם ארבע פרשיות ובכל אחת יש מצות עשה של יד ומצות עשה של ראש. עוד אמרו רבותינו (ברכות יד:) כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו. עוד אמרו רבותינו בפרק קמא דראש השנה (דף יז.) פושעי ישראל בגופן שנידונין שני׳ עשר חדש בגיהנם, קרקפתא דלא מנח תפילין, פירוש קרקפתא גולגולת ופירש רבינו יעקב כגון שנמנע מתפילין משום מרד וביזוי המצוה כדאמרינן ביומא (דף לו:) פשעים אלו המרדים ורב אלפס פירש (בפרק קמא דר״ה) מי שלא הניח תפילין מעולם ויש להשיב על דבריו שהיה לו לומר דלא אנחה תפילין ושניהם אין להם ערבות שיהא הפירוש כדבריהם לכך יש ליזהר.

עוד זאת דרשתי להם כי יותר חפץ הקדוש ברוך הוא באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק, ועיקר תפילין נצטוו להיות זכרון לרשעים ולישרם דרך טובה, ויותר הם צריכין זכר וחיזוק מאותם שגדלו ביראת שמים כל ימיהם. והבאתי ראיה גדולה וחזקה כי בתפילין יש ארבע פרשיות ובכל אחת כתוב לטוטפות חוץ מאחת ששינה בה הכתוב וכתוב בה ולזכרון ללמד שעיקר חיוב תפילין לאותם שצריכין יותר זכר. עוד אמרו רבותינו במסכת מנחות (דף מג:) כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו, הוא בחזקה שלא יחטא שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק. ואומר חונה מלאך ה׳ סביב ליריאיו ויחלצם, פי׳ מלאך הם מצות השם החונים סביבותיו ומזכירין אותו עבודת הבורא. וכן מצינו שם באדם אחד שנמנע מעבירה גדולה על ידי ציציותיו שראה ונזכר ועוד אמרו רבותינו (דף מד.) כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר ה׳ עליהם יחיו׳ ויהי אחר ארבע אלפים ותשע מאות ותשעים וחמש שנים לבריאות עולם היתה סיבה מן השמים להוכיח ובשנת תתקצ״ו הייתי בספרד להוכיחם ואמץ הקב״ה זרועותי בחלומות היהודים ובחלומות העכו״ם וחזיונו׳ הככבים ויט עלי חסדו ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים ועשו תשובות גדולות וקבלו אלפים ורבבות מצות תפילין מזוזות וציצית וכן בשאר ארצות הייתי אחר כך ונתקבלו דברי בכל המקומות ובקשו ממני לכתוב פירוש המצות בקוצר והנני שואל עזר מאת אלקי גליות ישראל וחפצו בידי יצליח."

למדים מכאן בפירוש שסברו שרק צדיקים יכולים להניח תפילין וכפי שהביא חרדי בעולמו בשם המאירי שהיו מניחים רק בעשרת ימי תשובה אחרי סליחות ותחנונים. ובא הסמ"ג וחידש שכל אדם צריך להניח תפילין ורשעים עוד יותר מצדיקים.ועוד חידש בעקבות הגמרא במנחות (מד.) שקרקפתא דלא מנח תפילין היא בכל יום ולא רק פעם בחיים כמו שכתב הרי"ף. וגם שהצורך בגוף נקי יכול להישמר גם על ידי רשעים בזמן התפילה. וכל מה שדרשו גוף נקי זה רק לצדיקים המניחים תפילין כל היום.

כולנו מעוררים על החידוש הרוחני של רש"י והרמב"ם אבל מהדברים נראה שהסמ"ג הוא זה ששינה את פני היהדות ואם אנו מניחים תפילין כל יום בימינו זה בעיקר בזכותו והסייעתא דשמיא שהיתה לו. 

בשולי הדברים נוסיף דוגמא נוספת להלכה שהשתנתה והיא ברכת כהנים כל יום בארץ ישראל אצל האשכנזים. בחוץ לארץ כהנים מברכים רק בחגים ובארץ ישראל מברכים כל יום. גם כאן השתנתה ההלכה ממה שהייתה בזכות הפרושים שקבעו זאת (מי שרוצה לקרוא את נימוקיהם יקרא את הלכות ארץ ישראל לרב טיקוצ'ינסקי המודפס אחרי קיצור שולחן ערוך) ויש עוד מה להאריך.