ווארטים

 

📌פעם היו הרבי׳ס אומרים לבחורים שילכו לחופש כדי שיהיה להם כוחות לעבודת הבורא. הבחורים היו אומרים אבל רבי מה יהיה עם לימוד התורה? ענה להם הרבי אל תדאגו אני אלמד ואני אעשה שטייגן עבורכם.
היום הרביס אומרים תבטלו את כל החופש וכל הטיולים ותשארו בישיבות ותלמדו! שואלים הבחורים אבל רבי מה יהיה עם חופשה???? עונה להם הרבי אל תדאגו אני כבר אסע לארבע קצוות תבל ואני אוציא את חובתכם של חופש בהידורה

📌מלמד עני היה אומר:
אילו נתן לי הקדוש ברוך-הוא עשרת אלפים רובל, מיד הייתי מפריש אלף אחד מעשר לעניים. שמא אין הקדוש ברוך-הוא מאמינני, יפריש בכבודו ובעצמו אלף אחד מלכתחילה ויתן לי רק תשעה אלפים.°

📌סייס אחד היה נוהג לקדש בשבת ויום-טוב על כוס גדולה ולהוציא כל בני-הבית בקידושו. פעם אחת, בשעת סעודה של שבת, אמר למשרת:
צא ותן מספוא לסוסים.
יצא המשרת ומיד חזר. אמר לו הסייס:
מה זה מיהרת כל-כך לחזור? כלום כבר הספקת ליתן מספוא לכל הסוסים?
החזיר המשרת:
נתתי עומס שלם לסוס הגדול, ואמרתי לו, שיוציא גם את האחרים...

📌סיטונאי הרגיש בפקידו, שמזמן לזמן הוא מוציא פנקס קטן מכיסו, רושם בו רשימה קלה ומחזירו לכיסו. נתגרה יצרו של הסיטונאי לדעת, מה טיבו של אותו פנקס ושאל את הפקיד. החזיר לו הלה:
מיום עומדי על דעתי אני נוהג לרשום בפנקסי זה כל מעשה של שטות, שאני עד-ראייה לו.
למשל?
הרי מכרת היום לפלוני לקוחנו סחורה בסכום הגון ולא קיבלת מאתו לא כסף ולא שטר, אלא סמכת על דיבורו בלבד, ומיד רשמתי בפנקסי שעשית מעשה של שטות.
אמר לו הסיטונאי:
ואני בטוח ביטחון גמור, שפלוני לקוחנו יעמוד בדיבורו וישלם עד פרוטה אחרונה. וכשישלם, מה תעשה ברשימה שרשמת בפנקסך?
החזיר לו הפקיד:
כשישלם אמחוק רשימה זו מפנקסי ובמקומה ארשום אחרת: "פלוני לקוחנו עשה מעשה של שטות"...°