עליך ר' טוביה - האיש שלחם את מלחמתה של תורה וחסידות

איני יודע מהיכן להתחיל אני מכיר אותו שבעים שנה מאז הייתי ילד, אבל קשר חזק ואישי עמו היה לי מלפני יותר מחמישים שנה מאז שלחמנו יחד מלחמות ה' בפרשת 'מיהו יהודי' ובמיוחד מאז שהחל לכתוב בעיתון שלי 'צופר', הייתה זו תקופת מלחמה פנים חרדית הרבה לפני הפילוג הרשמי כאשר עבדנו חסידים וליטאים יחד. כתבו אצלי אז מצד הליטאים הרב אהרן ישעי' רוטר האידיאולוג של הרב שך שהסביר את הצד של הרב שך מדוע צריך לתקן את החוק ל'על פי שולחן ערוך', ומצד החסידים כתב אצלי הרב טוביה בלוי שהסביר את הצד של הרבי מחב"ד מדוע להחזיר את המילה 'כהלכה' שהוציאו מן החוק המקורי. הציבור אז התמוגג לראות בעיתון אחד את שני הצדדים דבר שלא היה שייך בשום מקום אחר באותן שנים, ומה שיפה היה, בכל שבוע השניים השיבו זה לזה הסבירו מדוע השני לא צודק בטענתו ומדוע זה צריך להיות אחרת

הוא היה איש ירושלים נכדו של מייסד אגודת ישראל בירושלים ר' משה בלוי ז"ל, הוא החל את דרכו בכמה חסידויות אחרות, הוא חיפש את המקום שלו וכאשר הרבי מחב"ד החל את נשיאותו הוא הפך לחסיד גדול של הרבי הצטרף לחב"ד ומאז ועד ליומו האחרון היה חב"דניק בלב ונפש, כאשר הוא מגן על השקפותיו של הרבי בכל תחום. היו מי שבמשך השנים ניסו לסלף את דמותו של הרבי, ר' טוביה בלוי עד  ליומו האחרון נאבק, ומעיד אני כאן, הוא טלפן אלי לפני לא הרבה זמן כשעוד היה בכוחותיו והודה לי על מלחמתי לתקן את מה שסילפו במשך שנים, הציגו את הרבי כמי שקרוב יותר למזרחיסטים דבר שהיה ההיפך מן האמת. הלוחם הכי גדול בציונות היה הרבי, כאשר בחכמה עשה הכל למנוע מן הציונים לבצע את זממם מחיקת תורה ומצוות מן היהדות. הרבי פיתח את המבצעים במטרה אחת, שעוד יהודי ועוד יהודי יקיים מצוות למנוע מן הציונות את היכולת ליצור סוג יהודי חדש בלי תורה ומצוות

עברתי בחיי תקופות של סערות ומלחמות פנים חרדיים וחלק מהם יחד עם ר' טוביה בלוי. מלחמת 'מיהו יהודי' עד היום לא תיקנו את החוק אך ורק מפני שהרבי תבע לתקן את החוק, כאשר מן העבר האחר עשו הכל למנוע את התיקון שמא ימצאו מי שיאמרו שזה בזכות הרבי. באחת ה'יחידות' שהייתה לי עם הרבי, הרבי אמר לי עדיף שלא להזכיר את שמו אם זה יביא לתיקון החוק

לספר על חיי ר' טוביה בלוי בכל הקשור למלחמות היהודים בתחום התורה והחסידות, ספר שלם לא יספיק. אכתוב כאן רק כמה מילים על מה שר' טוביה היה בשבילי, ועל אותן שנים שהחילונים ניצחו במערכה על 'חוק השבות' בזכות המלחמה הפנים חרדית, כדברי יצחק שמיר בשעתו כאשר יכלו לתקן את החוק, תסיימו קודם את המלחמות ביניכם תבואו אלי עם הסכמה על הנוסח ונתקן. ועד היום הזה ישנם נחשים ועקרבים בכנסת במיוחד שניים מאותה תקופה מי שלחמו נגד הרבי מחב"ד ונגד החסידים בדרך פרועה וקשה כולל איומים על החסידים, שמונעים תיקון החוק, הם רוצים לבא לשמים ולומר למישהו הנה עשינו בשבילך לא תיקנו את 'חוק השבות'

השנאה הפנים חרדית הייתה כל כך קשה, שלא שייך היה לעשות כלום. הרבנים שניסו הגיעו למסקנה שזה בלתי אפשרי. ולא אשכח מה שאמר אז ה'לב שמחה' מגור, שנס שהרבי מחב"ד לא עשה 'מבצע שבת', מפני שאם היה עושה מבצע כזה הלוחם בו מבני ברק היה זועק כי אסור לשמור שבת ובודאי לא בדרך שהרבי מחב"ד קבע במבצעו. אני מביא את הדברים להבין עד כמה עמוקה הייתה השנאה באותן הימים של מתנגדים לחסידים - וכמה חשובה הייתה עבודתו של ר' טוביה בלוי בתחום ההסברה, הוא לחם כאריה למען כבודו של הרבי ועברנו אז יחד תקופה שהייתה מן הקשים בתולדות מלחמות חסידים מתנגדים

עד שעברתי לגור בארצות הברית, הייתי יושב עמו במשרדו ב'בית חנה' ברחוב עזרא בירושלים הרבה מאוד ודנים באיך לנהל את הויכוח הפנימי, ולמרות שהקשר בינינו היה קטן יותר כאשר פתחתי את 'פנים חדשות', דווקא בשנים האחרונות מאז פרצה המלחמה הגדולה על גיוס החרדים, חודש הקשר ישירות ודרך תלמידיו שהורה להם לדבר ולחזק אותי במלחמה על עתידה של היהדות החרדית בכלל ועל חב"ד בפרט, לעצור את הגיוס של בני הקבוצה לצבא דבר שהמיט שואה רוחנית על כל כך הרבה שהלכו לצבא

בעיני הוא היה אידיאולוג עמוק, דיבר ברורות הסביר את הדברים בצורה הגיונית וחודרת, ואי אפשר לשכוח לו את ההתפתחות של מוסדות חב"ד בירושלים במשך השנים. הרבה מן ההצלחות של חב"ד בארץ ישראל בזכותו ובזכות רעיונותיו. הוא היה דמות שהיה מה ללמוד ממנו. עבורי הסתלק מן העולם אחד האנשים הגדולים שחב"ד חייבת לו תודה על מה שעשה למען הרבי ולמען חב"ד, הוא זה שהקים את 'בית חנה' והוא זה שהיה מן היוזמים של פתיחת ישיבת 'תורת אמת' בירושלים

הוא היה איש ה'השקפה' של חב"ד, הוא למד ופירש את הרבי בדרך הכי קרובה לרבי, הוא לא התקפל למי שביקשו להעלים ולא לעסוק במה שלא כדאי להם פוליטית. ר' טוביה בלוי היה האיש שלא ויתר ולא אפשר לזוז בסנטימטר מדרכו והשקפתו של הרבי

כאן אגע בנקודה אחרת שלו, הוא היה אגודיסט למרות שאבא שלו כבר היה איש פא"י ומתנגד שרוף שלא אהב חסידים, הרוח של הסבא שלו ר' משה בלוי היא זו שקשרה אותו עם אגודת ישראל, ובזכותו חלק גדול מחסידי חב"ד המשיכו להצביע לאגודת ישראל

חב"ד זקוקה לאנשים כמותו מי שיעשו הכל להבטיח כי לא יסטו מדרכו של הרבי בכל הקשור לציונות, ל'לאומיות' ולכל מה שקשור במוסדות הציוניים. שיטת הרבי הייתה 'יתמו חטאים ולא חוטאים' וכולנו ממשיכים בדרך הזו, אבל חייבים החסידים לזכור ולדעת כי הרבי המשיך את הרבי הרש"ב שהיה גדול הלוחמים בציונות בדורו, והרבי המשיך בדרך הכי חכמה והכניע את מי שביקשו למחוק תורה ומצוות מישראל. עולם התשובה החל בזכות הרבי והיום ב"ה כולם עוסקים בכך למרות שתחילה לחמו ברבי על הצעד הזה בטענה כי הוא מכניס בני הנידה לכלל ישראל. ר' טוביה היה מאלו שהציג למתנגדיו של הרבי את האמת בפרצופם. כל מה שהם אמרו נגד מבצעי הרבי, היום הם עושים את אותו דבר מבלי שהם מתנצלים ומבקשים סליחה על כל השנים שהם ויתרו על כל כך הרבה שיכלו להחזיר אותם בתשובה ולא עשו זאת

חב"ד איבדה את אחד מטובי החסידים, מי שלא רק היה חסיד של הרבי, הוא היה הלוחם הכי גדול למען ביצוע השקפתו של הרבי, שאסור להתגייס לצבא מחלן, וכי ה'לאומיות' היא כפירה כל עוד שמשיח לא בא. הרבי מעולם לא הוציא מפיו את המילים 'מדינת ישראל', ולא הכיר בנשיאות של המדינה הזו, עד כדי שאפילו כאשר חברו הטוב מימי הנעורים חסיד חב"ד שניאור זלמן שזר שהיה הנשיא של המדינה הגיע לארצות הברית הרבי לא הלך אליו, הוא בא לרבי, ולא כינה אותו בכינויים לאומיים על מנת שהכל יידעו כי כל עוד המשיח לא בא עלינו לחיות על פי איך שהתורה מדריכה אותנו

היופי שהיה בר' טוביה בלוי שידע איך להסביר את השקפת הרבי ודרכו בכל תחום, ועלינו ללמוד ממנו - עבורי זו אבידה גדולה, לא רק בשל הקשר שהתחיל לפני יותר מחמישים שנה, אלא הרבה יותר בשל איבוד אחת הדמויות ששמרה על חב"ד שלא תיפול בידי מזרחניקעס ודומיהם

חיים שאולזון