הרב אליהו רבי - מסר אישי לאנשי הצווארון הלבן שבינינו

 שלום וברכה מורי ורבותי!

ולפעמים מגיעים מכם שאלות כואבות וקשות.

קשה לקרוא את השאלות,

קשה לקרוא את התיאורים.

וכעת, שאלה על ילד שסובל תחת רודנות ההורים שלו.

הוא כבר כעת גדל,

הוא כבר יצא מהבית,

הוא עדיין סובל מהם מרחוק,

זה כבר מוכר לרשויות,

מתחילים דף חדש.

אבל איך מונעים מהורים אחרים להתנהג כמותם?

באותה מידה,

אשה שבעלה מתעלל בה,

אבל הוא מתעלל עם "צווארון לבן",

הוא לא מכה בה, הוא לא חובט בה,

הוא רק מקלל אותה, את משפחתה ואת כל הסובבים אותה,

רק מסביר לה עד כמה היא לא שווה כלום,

הוא רק מנמיך אותה,

הוא חובט בה בלשונו.

מה ההגדרה המדויקת של ההורים והבעלים הללו?

במלה אחת קוראים להם:

רוצחים.

"המלבין את פני חבירו ברבים, כאילו שופך דמים" (ב"מ נ"ח ע"ב).

כלומר,

אדם שפגע בחבר שלו,

חבר, לא בן, לא אשה,

פגע בחבר שלו וגרם לו שהדם אזל מפניו לרגע,

כך הוא הלבין את פניו,

אדם כזה נחשב לרוצח,

לשופך דמים.

הורים יקרים!

להרים יד על ילד,

להרים קול על ילד,

להתעלל מילולית באשה,

זהו רצח!

גם אם, כאילו, היו לך כוונות טובות,

יש דרך להעביר דברים,

יש דרך למסור מסרים.

אף פעם הדרך הזו לא עוברת ליד השפלה וליד כאב.

הורה שקצת מגביר את הקול שלו על הבן שלו כדי להחדיר בו משהו,

ניחא,

אבל לצעוק עד כדי שהילד יבהל?

להשפיל את האשה עד כדי שהיא תהיה קצה בחייה?

הדבר הראשון שצריך לקרות בחודש אלול הוא –

חזרה בתשובה מעוון שפיכות דמים,

מעוון רצח!

ומי שלא יודע לחזור בתשובה לבד,

הקדוש ברוך הוא עושה את זה.

והדרכים של הקדוש ברוך הוא לפעמים מאוד מאוד כואבות.

לפעמים מגיעה איזושהי מחלה או איזשהו כאב שמנער את האדם מהיסוד,

ונותן לו להבין מה הוא שווה באמת.

אף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע לשם.

עוצרים את העוול כאן ועכשיו!

חוזרים בתשובה מאהבה,

ולא צריכים לאחר מכן לחזור בתשובה בעטיים של דברים כואבים אחרים.

בהצלחה רבה לכולנו,

ולכל אלה שישמעו מכם ויפיצו את זה הלאה,

וברוכים תהיו!