ווארטים

📌מרננים עליך, – אמר סוחר לגזברו, – שאתה גונב מן הקופה שלי.
ואתה מה רצונך, – החזיר לו הגזבר, – שאהיה גזבר לך ואגנוב מקופתם של אחרים?

📌בנקאי עשיר סנט במזכירו, שהוא מאחר לבוא לבנק.
אין אני אשם בדבר, – התנצל המזכיר. – שינה תוקפת עלי.
צא וספר לתינוקות! – קיפחו הבנקאי. – גם אני בשר ודם, ואף-על-פי-כן אני קם כל-יום בחמש ולא בתשע.
ריבוני, – החזיר לו המזכיר, – כך נאה לך, שהרי תיכף משעת קימה אתה יודע, שבנקאי עשיר אתה. ואילו אני – דייני אם מתשע ואילך אני יודע, שמזכירך אני...

📌מהימן גדול היה רבי יחיאל ודלתותיהם של כל הבנקים היו פתוחות לפניו, והיה נוטל מבנק זה ונותן לזה, וחוזר ונוטל מזה ונותן לזה. כך נהג כל ימיו: נוטל ונותן, נוטל ונותן. לסוף שמט. נתכנסו אצלו מנהלי הבנקים ואמרו לו:
רבי יחיאל, היתכן? אדם חשוב כמותך?
נתכעס רבי יחיאל והחזיר להם:
רבותי, מה אני בעיניכם? שמא שמש או משרת אני לכם, שאהיה רץ עד זיקנה ועד שיבה מבנק לבנק, כדי ליטול מזה וליתן לזה? דייכם, שטרחתי עד עתה; מעכשיו לכו וטלו בעצמכם זה מזה.

📌בעצם היום נתקל בנקאי בפקידו בשוק. העמיד בו הבנקאי עיניים זעומות ושאל:
מה לך כאן?
לגזוז שערותי, יצאתי – השיב הפקיד.
בשעות-העבודה? – רגז הבנקאי.
נענה הפקיד והחזיר:
הן גם גדלות לי בשעות-העבודה...