שלום וברכה מורי ורבותי!
ובשיחתנו הקודמת דברנו על כך שישנו "זן נדיר" ומזעזע של אנשים,
שיודע להשיב רעה תחת טובה.
דברנו על כך שהאנשים הללו פועלים מתוך רגשות אשם,
מתוך לב שחור,
שגורם להם לעין רעה,
שנותנת הסתכלות שלילית על כל מה שסביבם,
ולכן אם ערכת לכבודם איזושהי סעודה או עשית להם איזושהי טובה,
אתה אמור להמתין ולקבל מהם אך ורק רע!
כי הם לא מסוגלים להאמין שהיתה לך כוונה טובה.
האם אנחנו באמת לא אנשים כאלו?
האם באמת מדובר באנשים כל כך נדירים,
ואנחנו האנשים החזקים והטהורים שיודעים להשיב תמיד טובה תחת טובה?
אז בואו ולא נסתכל על החברים שלנו,
בואו נסתכל על היחסים שלנו כלפי הקדוש ברוך הוא,
זה שנותן לנו את הפרנסה,
את הבריאות,
את המשפחה,
ואת הנשימה יום יום ושעה שעה.
האם אנחנו באמת יודעים לומר תודה?
האם אנחנו באמת יודעים לפעול בעולם הזה,
שאותו הוא העניק לנו במתנה, על פי רצונו, על פי הדרישות שלו?
או שלפעמים אנחנו שוכחים, מתנהגים ועושים דווקא את ההיפך ממה שהוא דורש מאיתנו?
אומר הנביא בשם הקדוש ברוך הוא:
"יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן" (ישעיהו א, ג).
אומר הקדוש ברוך הוא:
"ישנם מצבים בעם ישראל שהם גרועים אפילו משור וחמור.
כי גם השור וגם החמור יודעים מי מאכיל אותם,
מי מפרנס אותם.
ומי נותן להם את השקט, את הביטחון והשלווה.
אבל עם ישראל שוכחים לפעמים מי עשה זאת,
ויודעים לכוון ולמרוד בריבונו של עולם.
לפעמים זה מתוך תיאבון,
לפעמים זה מתוך להכעיס,
אבל תמיד עם ישראל היה יודע,
או לפחות חלק ממנו,
לא להחזיר טובה לקדוש ברוך הוא לפי הטוב אותו הוא העניק לנו.
מבקש ממך הקדוש ברוך הוא:
"אל תגזים!
אל תהיה יותר מדאי,
תהיה לפחות כמו אותם בעלי חיים שיודעים להכיר טובה.
אני מעניק לך?
אני נותן לך?
במסגרת הזו, שאני בעצמי הענקתי לך,
תלמד להתנהג איתי כיאה וכיאות,
תלמד להתנהג על פי רצוני".
ואנחנו, כעם נבחר, אמורים לדעת, להשכיל ולעסוק בתורה בצורה הטובה והמושלמת ביותר.
לברר את דרישתו של הקדוש ברוך הוא מכל אחד מאיתנו, ולפעול על פיה.
והחודש הזה,
חודש הרחמים והסליחות,
הוא החודש המתאים ביותר לשינוי, לשיפור, להתחלות חדשות.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.