כאשר מתו בדורו של דוד המלך מידי יום בחורי ישראל,
תקן דוד המלך תקנה חדשה שבטלה את רוע הגזירה,
התקנה היתה,
לברך מאה ברכות בכל יום.
מאה ברכות בכל יום, זה נשמע המון,
מאה ברכות בכל יום, זה באמת המון,
זה הרבה!
אבל שימו לב טוב!
אם אמרת ביום מאה פעמים "תודה רבה",
זה אומר שקיבלת באותו יום מאה מתנות,
מאה דברים שלא ציפית להם!
מאה הפתעות!
אם אתה יודע להתייחס ל"ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, פוקח עורים",
כאל ברכת תודה לקדוש ברוך הוא על כך שפקח את עיניך,
הרי שאתה מבין שזה לא קורה אוטומטית,
זה לא מובן מאליו,
ולא מי שראה אתמול הוא גם מי שרואה היום.
ישנם המונים שקמו היום, ואינם יכולים לפקוח את עיניהם,
ישנם כאלה שלא יכולים לאכול,
ישנם כאלו שאין להם מה לאכול!
כל אחד ובעייתו,
כל בעיה שאין לך,
היא בעצם מתנה שקיבלת מהקדוש ברוך הוא!
מאה ברכות ביום,
אלו מאה תודות ביום.
אם אתה מבין ש"שהכל נהיה בדברו",
היא בעצם הודאה לקדוש ברוך הוא על כוס המים אותה העניק לך,
על המים, על הכוס, על השולחן, על הכסא, על הדירה,
ועל כל האוירה שמסביב לאותה כוס מים,
כי הכל נהיה בדברו -
הרי שאתה הופך כל ברכה לחגיגה,
אתה הופך את חייך לרצופים בהפתעות,
אתה הופך את חייך למלאים במתנות!
ואלו הם החיים האמיתיים,
חיים המלאים במתנות,
רק שניתן לעבור ליד המתנות הללו,
ולראות אותן כמובנות מאליהן,
וניתן להתלהב מכל אחת מהן,
לנשק ולחבק אותן ולומר:
"אין מתנה טובה כמוך,
אותה קיבלתי מבורא העולם".
ברכת הצלחה רבה לכולנו,
ושנזכה להשכיל ולהבין לאילו מתנות זכינו,
ונזכה לחיים מאושרים,
טובים ותקינים כבר כאן בעולם הזה,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.