אברהם גרינצייג:
6 נקודות על נאום נתניהו
1. קודם כל ולפני הכל זה היה נאום הסברתי יוצא דופן. האימפקט של שידור ישיר בכל ערוץ טלוויזיה נחשב במערב, תוך כדי הצגה חדה של הסיפורים האנושיים (חייל שאיבד רגל, חטופה ששוחררה, אמא של חטוף שנרצח וכו') הוא חסר תחליף. עשרות אלפי ציוצי שטנה, מאות הפגנות אנטי ישראליות ואינספור ארגונים אנטישמיים לא ישתוו לאפקט של הנאום הזה.
2. באלמנט הפוליטי האמריקני, נתניהו להטט בין תודות לביידן (שכעת גם לא מהווה שחקן) ותודות לטראמפ. אבל גם עקץ פעמיים ובצדק - על מהירות אספקת החימושים ועל ה"אזרחים" שנהרגו ברפיח. אפשר להניח שהאגף הפרוגרסיבי יסתום לפחות חלקית את הפה בקשר למלחמה בתקופה הקרובה.
3. באלמנט הבינלאומי, נתניהו הגחיך את בית הדין בהאג, אבל חשוב מזה, הקפיד לשזור לכל האורך את המדינות הערביות השותפות (וגם הבלטת הלוחם המוסלמי חשובה). הדובדבן שבקצפת: ברית אברהם לפי המודל של ברית נאט"ו. אם יצליח - זו תהיה מורשתו.
4. אם נתעלם לרגע מהקשקוש של התקשורת הישראלית על העדר התייחסות לעסקה (כי למה לכל הרוחות שנתניהו יתייחס לעסקה בנאום? זו הגרלת לוטו? פרסומת לסינוואר? מה בדיוק המטרה התיאורטית בלנפנף בזה? להצהיר שאולי נצטרך להיכנע קצת לטרור? כמה מטומטמים אפשר להיות? בחיי), נתניהו נתן הבלטה מהותית וארוכה לחטופים, ושוב, אלף חסימות באיילון לא יביאו אחוז מהתועלת שהנאום הזה עשוי להביא להם.
5. לסיום, אחד החלקים שתפסו את האמריקאים היה האזכור של סיפור ההגנה על הדגל האמריקני בצפון קרוליינה, וזה משתלב נהדר עם התיעודים מהערב של פרו פלסטינים שורפים דגלי ארה"ב. הקמפיין של טראמפ כבר חוגג על זה ובצדק, ולא מן הנמנע שהמשבר הזה יסיים את מאה שעות החסד של האריס.
6. נועה ארגמני. וואו ❤️
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.