להתמודד עם מצב קשה ולהוכיח את עצמנו ויכולתנו!!!

הנסיון הפוליטי קובע כי עד שזה לא קורה אין כל בטחון שיקרה, אתה אף פעם לא יודע מה יקרה ברגע האחרון. לכן קשה להתייחס כאן לעובדה מפני שעד שזה לא קורה בפועל מבחינתי זה נושא פתוח והכל יכול לקרות. ישועת ה' כהרף עין וברגע הכל יכול להשתנות. ואם נגזרה הגזירה אז לא יועיל דבר אולי תפילות שזה מה שנותר וכמובן קצת השתדלות, אסור להתייאש בכלל, אבל יחד עם זאת עלינו להתכונן למצבים קשים ולדעת איך להתמודד עימם. החיים אינם קלים עוברים גם זמנים קשים, וכאשר עוסקים אנו בציבור בכל ההיסטוריה היהודית היו ימים טובים וימים קשים ולמדנו להתמודד עימם

מתפלא אני על אלה שבוכים ומבקשים להכנע כאילו שאנו בפני סוף העולם, כבר היינו במצבים הרבה יותר קשים, וב"ה התגברנו עליהם וככה יקרה גם הפעם. אין לי מינימום של ספק כי גם אם חלילה תקום ממשלה שמאלנית בראשות מי שהונה את בוחריו ואת הציבור היא לא תאריך ימים. מעולם לא החזיקה מעמד ממשלה של 61 חכי"ם, במצב הזה כל אחד מלך שפירושו מספיק אחד או שניים שיעשו בעיות והכל מתמוטט, ובמיוחד כאשר מדובר בטשולנט של כאלו שאין מכנה משותף ביניהם, מספיק מוקש קטן שהכל יפול

בשורות אלו אני מבקש להתמקד בענין שהוא מאוד חשוב מבחינת הבגרות החרדית, האם חינכנו דור שיידע להתמודד עם מצבים קשים או חינכנו לחיים קלים ומפונקים וברגע שקצת קשה מתמוטטים לא יודעים איך לעבור את התקופה הזו. חכמת החיים הוא להתכונן לכל מצב. יוסף אמר לפרעה כי בשבע השנים הטובות מכינים את השבע הרזות, יהודי חרדי חייב בכל חייו לחיות את הימים הקשים להיות ערוך להם. אין זה קל לחתן עשרה ילדים, ובכל זאת עוברים את זה וב"ה כולם מתחתנים. ככה  זה בכל מצב, חייבים בימים הטובים להתכונן לימים קשים ולהיות ערוכים להם נפשית ופיזית

אחד הדברים הכי גרועים שעברנו אותם הם ההתרגלות לחיים כאלו, כאילו שחייבים לנו ביקשנו לקבל ולקבל, משה גפני הכריז כי הוא משיג עוד ועוד תקציבים. זו טעות, גם כאשר משיגים אסור לעשות מזה ענין, בשביל שיחיו עם האוירה שמחר יכול להיות אחרת וצריך להיות מוכנים להם. גדולי התורה לפני חמישים שנה הזהירו אותנו כי עלינו להיות ערוכים לימים קשים כאלו שהממשלה לא תתן או לא תוכל לתת, ושלא נתמוטט. טעינו כאשר חינכנו דור הגשנו לו הכל על מגש של כסף, עתה אינם יודעים מה יעשו מחר אם חלילה יהיו גזירות שיקצצו דרכם את התקציבים למוסדות החינוך ואחרים

איני מאחל לאף אחד לעבור מצבים קשים, אבל לעיתים זה חשוב בשביל שזה יחשל אותנו, נלמד איך להתמודד עם מצבים כאלו. ההתרגלות שלנו לקבל הכל ולא להכיר במציאות העולם לחוש אותו ולהבין שזה חלק מההתמודדות של החיים, היא רעה חולה. מקוה אני שלא יקרה שום דבר הכל ימשך כמו שהיה, ובכל זאת אם חלילה זה יקרה לפחות זה יחנך אותנו להיערך לעתיד לדעת שאסור לסמוך על תקציבי הממשלה בכל מצב

גם החשש של גזירות בתחום היהודי אולי הגיע הזמן שנשוב לאותן ימים שלחמנו כאריות בכל נושא דתי. טעינו כאשר הרדמנו את השטח ולא הכננו את הציבור להיות ערוכים למצב שייאלצו להיאבק. מקוה אני שלא ישנו דבר ישאירו את הנושאים הדתיים במצב של סטטוס קוו שגם זה לא הכי טוב אבל לא יקלקלו יותר, אבל אם כן, נשוב לעשות את מה שהיינו כבר חייבים לפני שנים להתרחק מן החילונים שיכירו ויידעו כי אין אנו והם יכולים לדור בכפיפה אחת. אנו חיים באותה מדינה אבל אנחנו עולמות אחרים. יותר מדי התקרבנו אליהם והם רוצים בקרבתנו מפני שאנו רק מפסידים מכך הם גוזלים מאתנו נשמות שורפות אותם רוחנית. אם יגזרו גזירות דוקא אלו יצילו אותנו נאמר להם שלום וזה מה שיציל אותנו

בכל מצב מעלה וחסרון, וקשה להכריע מה עדיף. להתקרב אליהם יותר מדי הוא חמור ואסור, גדולי ישראל לחמו להתבדל להתרחק מהם להבטיח שנהיה עצמאים ולא תלויים בהם, ולהתרחק פירושו שנקבל פחות, אולי עדיף כך והעיקר שנשמור על חיינו ועתידנו הרוחני וממילא גם הגשמי. בכל הדורות ידענו לדאוג לעצמנו גם כאשר לא היו תקציבים, ונעשה חכם אם נוותר על התקציבים הללו, הם ירדפו אחרינו ירצו שניקח מפני שזה לא טוב להם שאנו מתרחקים מהם ומסגרותיהם, מבחינתנו הקירבה הזו לא טובה היא רק מזיקה

עתה עומדים אנו במבחן האמיתי, האם אנו מחושלים מסוגלים להתמודד עם מצבים קשים, או שמא אנו חלשים וכל רוח יכול להפילנו. אם נכנע ונתקרב לקואליציה של לפיד ליברמן והרב הרפורמי נכשלנו והפסדנו, אם ניאבק כאריות באופוזיציה מבלי להכנע להם נדע כי ניצחנו אותם ואנו חזקים מספיק להתמודד מולם. רק זה יפחיד אותם. הם מאמינים כי אנו זקוקים להם, רק כאשר נאמר להם לא רוצים טובות מכם, הם יבינו כי הם המפסידים

חיים שאולזון