אחד הדברים החשובים ביותר בהסברה החרדית הוא שליחת המסר בצורה שיבינו אותו נכון, כאשר המסר הוא כזה שמתכוונים להלחם לא מפני שרק ענייני הדת חשוב לנו אלא גם בשל סיבות אחרות, אנו מפסידים גם את מה שחשוב ויקר. המאבק האופוזיציוני של החרדים חייב להיות כזה כפי שהוא כרגע, אבל חייבים להדגיש שוב ושוב שאנו נאבקים אך ורק על ענייני הדת ולא על ג'ובים. בניגוד לממשלה החדשה שכל עניינה ג'ובים, אנו החרדים מוכנים לוותר על ג'ובים ולשבת באופוזיציה ואף לשתף פעולה היכן שנכון לעשות זאת, אבל בתנאי אחד שלא יפגעו בענייני הדת, וכמובן לא לחרוג מן הסטטוס קוו בתחומים כפי שהזכירו הרבה פעמים, וטוב שאת זה ישובו ויזכירו שוב ושוב, בכדי שיהיה ברור על מה אנו נאבקים
הרושם שנוצר בעבר אצל החילונים, כי מאבק החרדים הוא על ג'ובים, על הנושאים הדתיים ידברו גבוהה גבוהה אבל לצורך פוליטי בלבד ולצרכים פנימיים, מעשית, הג'וב והתקציב זה מה שקובע. זה היה הטעות של לפיד ובנט הם בטוחים היו כי מיד לאחר שירכיבו ממשלה החרדים יבואו על ארבע על מנת להבטיח לעצמם ג'ובים ועמדות בכנסת ובמקומות אחרים
כאשר מאיימים על עיתונאים שלא לשתף פעולה צריך להסביר זאת בצורה ברורה, כי אין כוונה בעניינים שאין להם כל ענין בנושאי הדת, אלא אך ורק בקשור לחוקים או כל ענין שיש בהם לפגוע ביקר לנו. הטעות של הנציגים החרדים היה בעבר שהם לא מחו על שירות העיתונאים החרדים את החילונים בתחומים רבים, שימשו יועצים איך להפריד ולמשול ברחוב החרדי, הם יעצו איך לעקוף ובעיקר לסכסך בין רבנים ולא שמענו אפילו פעם אחת את החכי"ם החרדים יוצאים וזועקים נגד התופעה הזו
עיתונאי לא צריך לקבל הסכמה מח"כ כלשהו לתפקיד כלשהו. תפקיד העיתונאי הוא לבקר את מעשי הח"כ החרדי ולא לקבל פקודות ממנו. אבל יחד עם זאת כולנו חייבים לדאוג לאינטרס היהודי וכאן זה לא הח"כ אלא הענין, אבל גם כאן עדיין לא קיבלנו תשובות מדוע בעבר היה זה מותר לעיתונאים החרדים לשרת את אוייבי הדת, ואילו עתה זה הפך לאסור. זה עושה רושם כי הזעם הוא יותר בשל איבוד הג'ובים ולא בגלל ענייני הדת
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.