חשוב שנזכור זאת, נדמה שלא היו ימים כל כך קשים כמו אסון מירון דבר שחייב היה לאחד את כל בית ישראל מקצה לקצה בלי כל חשבון פוליטי. האסון הזה היה של כולם כל כך הרבה נפגעו ישירות ממה שקרה, וכאשר ביקשו לפרסם קול קורא או מכתבים, אז מה שמדובר בפרטי היו מי שכתבו והיו מי שסברו כי זה יותר מדי והשאירו זאת לאחרים. אבל כאשר עסקו בקול קורא שעליו יהיו חתומים כל שלשת המועצות של גדולי התורה החסידית ליטאית וספרדית זה עצר ולא יכלו להגיע לידי סיכום על נוסח
ולא מפני שביקשו להוציא משהו, ההיפך, הסכימו להוסיף את כל מה שביקש זה או אחר, מה שתבעו כי הכל יהיה בפנים והיו מי שלא הסכימו, הם ביקשו להכשיר את מעשיהם האסורים בעזרת קול קורא ששם לא יזכירו מעשים שהם אסורים ובכל זאת נעשים על ידי זה או אחר
אין זה פלא מדוע אי אפשר להצליח בענין כלשהו אם בנושא שכזה אי אפשר היה להתאחד. נדמה היה כי אין נושא שהוא הכי קל להתאחד בו, ולמדנו שגם בנושא כזה אי אפשר להתאחד וקול קורא כזה לא התפרסם
חבל שכך הם פני הדברים ואין זה פלא מדוע איננו זוכים לגאולה. אם בנושא שכזה לא מצליחים אפילו במינימום הזה אז איך נבא בטענות לאחרים שהם גורמים לעיכוב הגאולה, הרבנים שלא הצליחו להתעלות בענין הזה הם מעכבי הגאולה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.