הגמרא במסכת עבודה זרה (י"ט ע"ב) אומרת:
"אמר רבי יהושע בן לוי, דבר זה כתוב בתורה, שנוי בנביאים ומשולש בכתובים",
כלומר, כתוב שלוש פעמים –
גם בתורה, גם בנביאים וגם בכתובים.
ומה הוא הדבר הזה?
"כל העוסק בתורה, נכסיו מצליחים לו",
כלומר,
אם אתה רוצה להיות עשיר, דאג לכך שיהיה לך עסק בעסק התורה הקדושה.
אם תהיה עסוק בתורה, הנכסים שלך יניבו, הם יצליחו הרבה יותר מדרך הטבע.
מה ההיגיון בזה?
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "יקירי!
אין היגיון ואין קשר בין העבודה שלך לבין התוצאות,
אני נמצא פה ואני מקבל החלטה,
ואני מעדכן אותך, שמה שגורם לי לרצות להביא לך עושר, הוא אך ורק עסק התורה!
אתה מחובר לתורה?
'עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ' (משלי ג, יח) –
אם אתה רוצה להיות מחובר ל'עץ החיים', תחזיק בתורה הקדושה,
משם תצליח בעסקים".
הרב זילברשטיין, בספרו 'חשוקי חמד' על מסכת נדרים (ח' ע"א) מביא,
שהוא נשאל על ידי אברך בן תורה שמצבו הכלכלי היה קשה מאוד ובנוסף נפל עליו חוב של עשרים אלף ש"ח שהוא לא יודע מהיכן לשלם.
יום אחד אשתו אמרה לו: "תשמע אהובי!
אין כמוך בעולם, אתה לומד מצוין,
אבל אנחנו חייבים לשלם עשרים אלף שקל, ואין לנו מהיכן.
אני מבקשת ממך, לך ותעשה עם עצמך משהו!
לך ותגייס את הכסף".
על פי דברי הגמרא הללו, החליט אותו אברך שהוא מוסיף חצי שעה של לימוד תורה מידי ערב,
מבלי לגלות לאשתו מה הוא עושה.
הוא הבטיח לה שהוא הולך לעשות "משהו" מידי ערב למען הפרנסה שלהם.
לאחר מספר ימים, ניגש אליו אדם ואמר לו:
"לדעתי, אתה הוא יוסף שפעם הציע לי דירה ברחוב כלשהו,
ואני חייב לך על כך עשרים אלף שקלים חדשים.
אמנם התכוונת להציע לי דירה להשכרה, אבל בפועל אני רכשתי. מעיקר הדין אני לא חייב להביא לך את הכסף, אבל אני רוצה מאוד להביא לך".
אותו אברך שואל את הרב זילברשטיין:
"האם אני חייב להשלים את חצי השעה של הלימוד הזה,
או בגלל שכבר הגיעה הישועה, אני יכול לחדול מכך?".
על כך אמר לו הרב שהוא בכלל "נשבעין על המצוות" (נדרים שם),
והוא חייב להמשיך וללמוד את חצי השעה.
כלומר,
אין כזה מושג שאם אתה עובד קשה יותר והרבה יותר, יהיה לך יותר כסף,
להיפך!
ככל שתקטין ותוריד מהשעות של העבודה, ותוסיף בשעות של לימוד התורה,
שם תראה את העושר הגדול.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.