הערה: התקבל במערכת לפני המערכה העכשווית
מאת: חרדי בעולמו
לעיתים שואל אתה את עצמך, באיזו מידה דעותיך הן אכן דעות-עצמיות ובאיזו מידה אתה מאמץ דעותיהם של אחרים.
אחת הדרכים היותר נפוצות שאחרים משלטים על מחשבתך, בלי שאתה מבחין בכך בכלל, היא הדרך בה נוקבים בשם של משהו, כאילו זה שמו והמוח שלנו מתרגל לכך ומתחיל להאמין לעצמו , שאכן הדברים הם כך.
דוגמה מימים אלו. זה כבר הרבה זמן
שהפוליטיקה הישראלית נחלקת באופן נחרץ בין מחנה הביביסטים לבין המחנה שמתנגד לביבי
בכל תוקף. המחנה האנטי-ביבי כל כך להוט שביבי יחלוף מהעולם, שהם מוכנים לעשות הכל,
בשביל שזה יקרה.
הם מספרים לנו כבר שנים, שהנה הנה הם
מקימים ממשלה וזה ממש כפסע ביניהם לבין הקמת ממשלה שפויה בישראל.
כוחם ומשקלם בתקשורת הישראלית כה רב, עד
שהרעיון הבלתי אפשרי הזה, תופס מקום במוחנו כאילו זו אכן אפשרות. כאילו זה אכן
חיבור הגיוני ואפשרי בין קצווי הקשת הזו. וגר ליברמן עם המשותפת ובנט עם עודה
ירבץ.
אבל, אם נעצור לרגע את ההיסחפות, נבין מיד שגם אם אכן תקום ממשלה הזויה שכזאת, הרי שהיא תתפרק ברגע שינחת הטיל הראשון על אשדוד. לא אמרתי על עוטף עזה, כי שם גרים רק אבק-אדם ואין מי שסופר אותם. גם אשקלון מלאה בפרענקים כנראה, כך שרק כאשר הטילים מגיעים לשם, אז כנראה שמים לב בתל אביב שמשהו אכן קורה כאן.
מה תעשה ממשלת רק-לא-ביבי במצב כזה? איימן עודה כבר הודיע מראש ובנחרצות שהוא לא יאפשר 'הפצצה של עזה'. אז מה נשאר?
אבל, מחנה רק-לא-ביבי רוצה להמשיך לנבוח ולכן מספר לנו שאוטוטו הוא מקים ממשלה. ואנחנו, כפתיים-מאמינים מתרגשים ופוחדים מזה. מצידי, שיקימו ממשלה מחר בבוקר. אם חמאס עזה לא שותף להסדר (דרך איימן עודה) אז שום ממשלה לא תחזיק מעמד בישראל.
אבל, לא זה העניין.
למחנה רל"ב זה לא נעים ולא נוח ששמו הוא מחנה רל"ב. הרי כבר שמו מעיד עליו שאין בו שום דבר, חוץ מאשר אנטי-ביבי. איך מתקנים את המצב הזה? איך גורמים לאנשים לחשוב שזה מחנה שיש לו כן משהו פוזיטיבי? מחליפים את שמו ל'מחנה השינוי' ובזה נפתרו כל הבעיות. שוב לא משובר במחנה רק-לא-ביבי אלא במחנה שמביא משהו חיובי. 'שינוי' היא מילה יפה וחזקה (למי שלא זוכר את מפלגת שינוי, זכרה שלא לברכה).
תנסו אתם לשנות את שמכם מהיום למחר. לא שינוי קוסמטי בהודעות לתקשורת, אלא ממש לעשות שינוי במשרד הפנים. אתם יודעים כמה זמן יקח לסובבים אתכם להתרגל לשינוי השם הזה. ואילו כאן? למרבית הפלא, לא סיימו עדיין במחנה רל"ב לעצב לוגו או משהו ששמו יהיה 'מחנה השינוי' וכל התקשורת הישראלית מחרה-מחזיקה ומכריזה בראש כל חוצות 'מחנה השינוי!!!'
הפלא הוא שגם אנשים שאינם צד בעניין, מתחילים לחשוב על קבוצת הזויים אנטי-מלוכדת זו כאילו הם מחנה ואלטרנטיבה.
אז קחו לכם נשימת הרגעה. אין כאן שום שינוי. לא מחנה ולא שינוי. הכל נשאר ברמת ההפגנות של בלפור. אמנם זה מחנה חזק ובעל השפעה (עד כדי כך, שאפילו וירוס הקורונה לא פוגע בהם, כידוע לכל קורא בג"ץ בישראל), אבל עדיין אין כוחם אלא בהתלהמותם.
ומה לנו ולכל הסחי והמיאוס הפוליטי הזה? הרי כבר נאמר שחייב אדם להבין שבשבילו נברא העולם. אז כנראה שגם הטפשות-הנפוצה הזו לא באה אלא ללמדנו שעלינו לשים לב מה מדעותינו הן אכן דעותינו ומה מהן הן מחשבות של העתק-הדבק מאחרים.
וכאשר נצליח להבחין בין מחשבותינו, מתחילה הגאולה הפרטית שלנו. ברבות ברי דעת עצמיים בתוכנו, תבוא גם גאולתנו ופדות נפשינו.
במהרה בימינו, אמן.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.