"היום בתניא" יום א' יג אייר
תניא לקוטי אמרים
פרק מז
שנה פשוטה
יציאת מצרים כעבודה רוחנית:
בפרק מ"ז נלמד על מהותה של "יציאת מצרים" כעבודה רוחנית יום יומית. הבאה לידי ביטוי ביציאה ממיצרי הגוף ומגבלותיו, שבעקבותיה האדם נכלל ומתיחד עם אור אין סוף.
גוף האדם מכונה "משכא דחויא" (=עור הנחש. הנחש עצמו הוא משלש הקליפות הטמאות, ואילו עורו הוא מקליפת נוגה). והנשמה האלוקית בהיותה מלובשת בגוף, נמצאת בו כבמאסר.
וביציאת מצרים היום יומית, האדם מתנער מהשפעתו השלילית של גופו החומרי. ועם קיום המצוות, ובפרט בקבלת עול מלכות שמים שבקריאת שמע באומרו "ה' אלקינו ה' אחד", הוא מתעלה ונכלל "ביחוד אור אין סוף ברוך הוא".
...
"אלוקי אברהם" ו"ה' אלוקינו":
כשם שאצל האבות, הקב"ה נקרא "אלוקי אברהם" כביטוי לכך (שאדם זה) "בטל ונכלל ביחוד אור אין סוף ברוך הוא". כך גם הביטוי "אלוקינו" מביע את המצב שאליו אנו מגיעים באמירת "שמע", המצב שבו אנו בטלים ונכללים באורו יתברך.
והנה, למרות הדמיון הכללי שבינינו לאבות. בכל זאת יש הבדל מהותי, בין ההשגים של האבות בעבודתם לבין ההשגים שלנו.
שכן, כל עבודתו של אברהם (מה ש"הלוך ונסוע הנגבה"), היתה ביוזמתו ובכח עצמו. ובהתאם מה שזכה להתעלות בקדש ממדרגה למדרגה, הרי שהיה זה כפי מה שנברא יכול להשיג בכחות עצמו (וכמבואר בחסידות, שהאור שנמשך לאבות בעבודתם, היה בבחינת הארה בלבד).
מה שאין כן התורה שאנו מקיימים היום לאחר מתן תורה, הקב"ה העניק לנו אותה כירושה וכמתנה. ולמעשה, הוא "הלביש בה את רצונו וחכמתו יתברך המיוחדים במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד" - כך שכיום, כאשר יהודי עוסק בתורה, הוא ממשיך עליו את האור העליון שבבחינת עצמותו יתברך (שהוא כאמור, נעלה יותר ממה שהמשיכו האבות).
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך.
*בתודה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם, הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.