הרב החסיד ר' פנחס הלוי הורביץ זצ"ל איש ירושלים ת"ו, היה מספר תמיד מעשה נורא, ששמע מפי בעל העובדה, חסיד בעלזא, ר' משה פיינער, כאשר הסיעו פעם ברכבו, מוויליאמסבורג, אל התוועדות הרבי זי"ע. ומעשה שהיה כך היה:
אשתו של הלה, סבלה ממיחושים וכאבים עצומים. כל ביקוריה אצל הרופאים העלו חרס. ייסוריה הקשים גברו והלכו, ובעלה לא חסך כל מאמץ מלנסות למצוא מזור לתחלואיה. כאשר שמע שיש באירופה רופאים מומחים לאותה מחלה, נסע אתה לשם, וביקר אצל כמה מהם, אך למרבה הצער כלום לא הועיל. עד שידיד יעצו ללכת אל הרבי מליובאוויטש.
כאשר נכנס אל הרבי, הוא ואשתו החולנית, הרצה האיש על כל השתלשלות המחלה ועל כל הנסיונות להצילה, ותוך כך סיפר על ביקוריו באירופה. הרבי שמע את דבריו בקשב רב, והתעניין בפרטי פרטים. כאשר גמר האיש את דיווחו, התעניין הרבי אם היה אצל עוד רופא, והשיב בשלילה. כאשר שאלו הרבי שוב שמא היה אצל עוד מישהו, נזכר כי היה אצל רופא פשוט אחד גרמני במוצאו. הרבי השיאו מיד לדברים אחרים, ופנה לילדיו שהיו גם הם באותה 'יחידות', ושאל אם שמעו אי-פעם על הגרמנים, ואם יודעים מה שעוללו ליהודים. הילדים השיבו על שישה מיליון היהודים שנכחדו על-ידי הנאצים ימ"ש, וכאן הרצין הרבי, ופנה לפתע למשפחה המופתעת: מה דעתכם "לעשות כפרות"? להחליף את החולה באותו רופא גרמני (שכנראה היה נאצי)? ברור, שהסכימו מיד. הרבי סיים את השיחה, בירכם לרפואה וחזרו לביתם. עד מהרה חל שינוי מפתיע לטובה, ותוך תקופה קצרה התאוששה האשה והחלימה כליל ממחלתה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.