מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
ערש"ק פר' אחרי קדושים תשפ"א.
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
ישנם שבועות שפשוט לא מתחשק לי לכתוב.
הראש מפוצץ ברעיונות ומרוב עניינים קשה לברור את המילים הנכונות.
וגם נושאים שאני מתלבט מה ואיך לכתוב.
אברך ליטאי מסביר לחסידים בבית כנסת כי הוא מקנא בנו על הפריוולגיות שיש לנו מה שאין להם.
וכך הוא טוען:
נוסעים לר' ישעיה מקרעסטיר כדי שישפיע שפע של פרנסה.
עם הכסף הזה נוסעים כבני מלכים לר' שמעון לל"ג בעומר ומחלקים ח"י רוטל כדי לזכות בילדים טובים ונבונים הולכים בדרך התורה והחסידות.
וכאשר הילדים טובים ומוגנים אפשר להרשות לעצמנו לנסוע לאומן לר"ה ולהיות רגוע ולהשאיר את הטף בלי אבא.
וזה ברור, שאם הגענו לשם, ר' נחמן מטפל בעוונותינו ומוחק הכל ודואג לנו לשנה מבורכת ומאושרת כבר לפני 'ברכו' של ליל ראשון של ר"ה.
כל זה גורם לי לקנאות בכם.
אני, מסביר הליטאי, עובד קשה לפרנסתי, עומל ומתייגע לחנך הילדים בדרך הישר, שומר עליהם בר"ה ועושה חשבון הנפש כל האלול ועדיין לא רגוע בר"ה שנכתבתי לשנה טובה.
היחיד חייב לערוך את חשבון נפשו בלבד, ואילו את סובביו להשאיר לנפשם, ואם לא יכול להתאפק וחייב לחטט בעניינם, לפחות ידון אותם לכף זכות, ולמה 'כף' ולא 'מזלג'? משום שתוך כדי לדון לא ידקור את הזולת בנעצי המזלג.
אבל הציבור, לאור האירועים האחרונים בכמה תחומים, יש לו לערוך חשבון נפש ציבורי, וכל יחיד כחלק מהציבור צריך להרהר נוגות מה קורה?
איך יתכן שסטנדרים מתעופפים במרכז התורה הגדול שנתייסדה במסירות נפש על עפרות הקדושים שניצלו מהאודים העשנים?
איך יתכן שחסידות הכי גדולה בארה"ק מחרימים חסידות שאחריה בגודלה בגלל שהעיזו לחשוב לא כמותם ולתת למי שאינם חפצים ביקרו לבקר אצל רבם?
איך יתכן שאב נורמטיבי לחלוטין יפגע בבנו מחמד עיניו בשנתו, ואף אחד אפילו לא יזעק את הזעקה האילמת ששם הילד הנרצח הוא שם הראש ישיבה הנרדף, ושם האב כשם הרבי הראשון שיסד את החסידות?
מה יגדל מצעירי הצאן אם מפטמים אותם שראש ישיבה שהעיז לקפל את עצמו ולעזוב נחשב למהרס הדת?
ויש עוד נושא שעליו אעדיף לשתוק והשתיקה תצעק יותר מכל מילה.
החילוני לא שואף לשלמות ואין טענות עליו על כל תככיו ונטיותיו ו'אגו'יותיו וכו'
אנחנו לעומתם, אמונים על התורה ומידות ואמורים לשאוף לשלימות.
וככל שהזמן עובר, והציבור גודל, המצב מחמיר.
ולא צריך לחפש סיבות לנשירה כי כל האמור לעיל מסביר את מה שנפש החניך קולט בחושיו העדינים.
וכאשר הנפש קולטת רעלים באויר אין פלא שאין לו שיקול דעת נכון ואינו מבחין בין קודש לחול.
בברכת שבת שלום ומבורך
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.