יתגדל

עבדכם התבונן בצילום מהחצר הזאדניצאי בפעולה. נו.. וכמובן אשרי עיין ראתה אלה, הראווב יושב במרכז שולחן ארוך בפוזה של ראש מדינה מזרח אירופאית מהימים הטובים,  לידו בוהה מבטו התם של יורש העצר ומאחורי השולחן הנישא המקושט לכל אורכו בגלריה מרשימה של זרע קדש ויחסנים לבני זקן  קן ניצבים מתוחים ח״י גבאים מקצועיים כולם אנשים מבוגרים שהכרת פניהם עונה בהם שהעסק כאן הוא רציני ומאוד רציני. אבל מה בדיוק הוא העניין המאוד רציני והגורלי שעשרת אלפים זכרים בעלי משפחות יחרפו נפשם כדי להיות נוכחים ומצטופפים בימי מגפת הקורונה טרם הוגד לי. אבל אם גדלים על הידיעה שהכל בכל בעלזא הם גאר העכערע זאכן וכי הצדיקים הראשונים והפמליה של מעלה כולה יורדים משמי רום בשעה שהראווב דידן בוצע את הקוילעטש (מעשה רב שהוא עושה בעזרת שבעה גבאים משרתים זה מקרב זה מזיז זה מסדר זה מיישר וזה מחליק זה נסוג וזה מתיישר וכו׳ עד שהוד קדושתו יכוון הכוונות יפלוט הברכה יעשה את עבודת בציעת הפת ילעס יבלע ויעשה את תנועת המנואלה בידו הקדושה סימן להתחלת הזמרה) לא יהסס רגע ובפרט אחרי שהאדמו״ר כבר הגיד את שלו בנדון.  אבל לשאול שאלת עם הארץ צדדית אני משער שמותר, והיא: מה היא הצריכותא שהרבי העשיר כקורח ואיש העולם הגדול יישב כל אותן שעות מייגעות עם פניו מול המון מקנה האדם העניים המחוקים ההם, מה גם שתכלית כל העניינים הוא לכאורה חינוך הדור (אינדוקטרינציה בלע״ז) להמחיש להם לנתינים את אפסותם הם נוכח עוצם גדלותו של הראאוב הכביר העזוז והנורא ויקרת זרע קדש מיוצאי חלציו, ולפענ״ד לאותה מטרה היה מועיל יותר ומבטא טוב יותר את המרחק הקוסמי שבין המנהיג והמונהגים לו ישב הוד רוממותו לפני צמיתיו על פלטפורמת מלכות גבוה מעל כל כולם בהסתר פנים רק בחינת האחוריים דקדושה יפנו אל קהלו.. ודי להם לחסידים מרוטים שיראו את אשר יראו וישמחו באשר יכירו וידעו כי גדול בקרבם וקדוש ישראל שאינם ראויים להסתכל בפניו יושב לפניהם.. עצם הרעיון הוא לא שלי והוא בכלל לא חדש כי קראתי בספרו של גרשון שלום שכתב על שערורית הש״צ כי מנהגו של הסולטן הטורקי היה לדבר עם הנקראים לפניו מאחורי ווילון, כי למה יוכל אחד העם לומר שעיניו הוא חזו בסולטן האדיר כדרך שהוא רואה באדם מן השוק.. מה גם שצדיק גדול זה אשר לאורו זכה דור תהפוכות כדורנו הורוהו מן השמים גינוני רום והתנשאות עליהם הפריז בהוצאות עתק אשר רק הקיסר בוקאסה זי״ע יכול היה (אולי) להתחרות בהם.. אז למה לא ילמד אותו אדון מנהיג ושליט לחיים ומוות גם משהו בסיסי מנימוסי סולטני האימפריה האותומאנית הקדמונים.. ובעצם גם ראיתי בציורים סיניים עתיקים מימי הצ׳ין (תחילת האלף הראשון למניינם) שהמלך חבש סוג כובע שירד ממנו כמין ווילון זעיר עשוי שורת מחרוזות של אבנים יקרות שיגביל את מידת היחשפותו לעיני נתיניו. ותכלית הכל הוא שהכל ברא לכבודו וכי כבוד בית בעלזא הוא מעל הכל.. ואם כבר הואלתי לדבר בכבוד האדון הגדול והקדוש הזה אז גם ראוי שיגבירו חילים למען יתגדל ויתקדש שמה של הרעבעצין האדמו״רינה תליט״א, והנכון הוא שירנינו את לבה הטהור בהגשת פתקאות בקשה עם פדיונות לפי טעמה וכבודה ויתברכו מפי קדשה של בעל השושלת משה זי״ע דלאו מילתא זותרתא היא, וכבר מזמן הגיע הזמן שיזמינו למענה משל ציבור אצל טובי האומנים כסאות סדאן מרופדים הדורים הראויים לערכה לימים והמועדים השונים, ויהיו נכונים לה לאשת המלך יחידת נושאים ונושאות לשאתה עם חצוצרות התרועה בידם (וילדי חמד מתשב״ר ישירו וירננו לכבודה בימי שבת ומועד) להוליכה בכל עת ולכל מקום שתחפוץ.  ואצ״ל שלה נאה ולה יאה כזאת ועוד כהנה וכהנה בזכות ייחוסה צניעותה וחכמתה, כבודה הוא גם כבוד בעלה המלך הקדוש וכבוד בניה נכדיה וניניה הנסיכים האצילים. ואם אמצא אוזן קשבת יש עמי עוד כו״כ רעיונות יצירתיים שיחליפו את כובע השף הבעייתי קצת של הרבנית במשהו יותר יוקרתי ועוד חזון למועד. אבל משום שפטור בלא כלום אי אפשר סוד כמוס אגלה לכם אהובי הקוראים, שנודע לו לעבדכם מפי נאמנים כי אשרי המתייסרים בחולי הקארוינה ועאכו״כ שנעים גורלםשל הנספים על אמונת הצדיקים המכחישים את מציאותה (אפילו חסידי זעירי צדיקיא שרק הושפעו ממרן עור שבעת הימים מבעלז שליט״א בבחינת שרגי מאבוקה, אשריהם ואשרי חלקם. כי כשם שידוע לכל עד היכן שרבותינו האדמו״רים הקדושים זונחים טובות והנאות עצמם ומשפחותיהם ומתאמצים למען ישראל בכל כוחותיהם בזה העולם כידוע ועאכו״כ שהם יפעלו לטובתם ולאושרם בכוחם הגדול לאור באור החיים בעולם הנשמות.. וייתכן שכדאי לחוש לדעת האומרים שראוי להזדרז בדבר דלא בכל יומא מתרחש שאין לך זכות  וטובה גדולה מזו.

יהודי פשוט