חוצפת 'יתד נאמן' - האם רק כוחו של ר' אברהם יהושע מ'יחוס' וגדולי השונאים אינו מ'יחוס'?

היו אלו הבחורים בישיבה בשנחאי שיצאו להפסקת צהריים ואחד הבחורים קנה עיתון בשפה מקומית. הבחורים הסתכלו עליו ושאלו האם אתה יודע לקרוא את השפה הזו? והבחור השיב, כי המשגיח לימד אותנו שעיתון צריך לדעת לקרוא בין השורות, ולא היה זה כל פלא שמיד לאחר התקפת ר' אברהם יהושע סולווייצ'יק ראש ישיבת בריסק על גדולי רבני בני ברק הליטאים, שהם הגיבו, וכמובן בדרך שלימד המשגיח בין השורות. 'עס פאסט נישט' להתקיף את ר' אברהם יהושע אישית, אז הוא שיחק אותה כמשל, תוך כדי שהוא מתקיף את בנו של נתניהו וטוען שקשה להבין מדוע מתייחסים אליו, לכל אחד אחר בגילו לא מתייחסים, ומציין כי כוחו של יאיר נתניהו הוא שיש לו 'יחוס' הוא הבן של ראש הממשלה, כאשר במילים אחרות הוא אומר כי אף אחד לא היה מתייחס לר' אברהם יהושע, וכי כל כוחו זה שהוא הבן של אבא שלו

תגובות מכל עבר הגיעו, מי שמתייצבים לצידו ומי שבאים עמו חשבון טוענים כי הוא מאוכזב שלא הצליח להגיע למדרגת סבו שהיה גדול הדור באותה תקופה, ואילו הוא עוד איזה ראש ישיבה שבציבוריות הכללית לא לוקחים אותו ודעותיו בחשבון

בשורות אלו איני נכנס לתוכן של הויכוח על מה שהגיב הרב סולווייצ'יק, אני מבקש לעסוק בשאלה האם יש לו זכות להביע את דעתו, האם רק לאיזה לבלר ב'יתד נאמן' מותר להביע את דעתו, ואילו לר' אברהם יהושע - גם בלי ה'יחוס' - זה אסור?

אז נחלק זאת לשני חלקים. ראשית מי רשאי להביע את דעתו ואחר כך נעבור ל'יחוס' שזה נושא בפני עצמו. האם הבעת דיעה היא נחלת כמה בודדים ולאחרים זה אסור, או שמא כבר בכנסיה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל ששם היו שותפים רוב גדולי הליטאים נקבע כי נהרא נהרא ופשטי' שכל אחד יאמין בדרכו ונכבד אותו, אף אחד לא חייב להאמין בדרכי האחר, אבל זכותו של כל יחיד להביע את דעתו, ובמיוחד כאשר יש מי שמבקש לשמוע אותו. אין בעולם לאף אחד את היכולת לטעון כי הוא בעל הדיעה ואף אחד לא יכול להביע דיעה אחרת. חיים אנו בדור של הרבה רבנים אדמורי"ם וראשי קהילות, ולכל אחד דיעה משלו ודרך משלו, לא מכריחים אף אחד לחיות על פי דרכו של השני, לכל אחד הברירה לחיות על פי דרכו של מי שהוא מעריך ומאמין בו, ולתקוף ראש ישיבה רק מפני שהביע דיעה אחרת, זו חוצפה ויש להלחם בה. אין כל הבדל בין השונאים למחבלים אם זו דרכם. בעיית המחבלים היתה שהם טענו כי להם יש דרך משלהם וכולם חייבים לחיות על פיה, וזה מה שטוענים עתה ב'יתד נאמן' כי אין לר' אברהם יהושע את היכולת להביע דיעה אחרת, היא שייכת לליטאי בני ברק

וכאן אני עובר לחלק העדין ורגיש מאוד ביהדות החרדית והוא ענין ה'יחוס'. אין זה סוד כי רוב הגדולים ראשי הישיבות רבנים ומשגיחים ובעלי עוד תפקידים, כוחם נובע מזה שהם נולדו לאבא שהיה ראש ישיבה אדמו"ר וכדומה. ישנם מביניהם שאם לא היה להם יחוס בקושי יכלו להיות אינסטלטורים וגם את החכמה הזו לא בטוח שהיו מצליחים ללמוד. בימינו יושבים בראש מי שמנת משכלם כל כך קטן וכל כוחם שהם נולדו במקום הנכון, ובשל כך בלבד אלפים נוהרים לשמוע ולהיוועץ בהם

גם מי שהצליחו וראויים, אם נלמד איך הם הגיעו למעמדם, נמצא כי זה רק בשל ה'יחוס' בלי זה היו צריכים לעמול קשה, לא היו יכולים ללמוד מבוקר עד לילה, הם נולדו עם כפית זהב בפה, מי שמעולם לא היו צריכים לדאוג לפרוטה אחת, ואין זה פלא שבבתיהם מתגוללים מיליונים. בשל כבודם לא אציין שמות, מספיק אם נלמד איך שגדלו, נבדוק האם הם עבדו יום אחד להשיג פרוטה, האם הם חיו חיים קשים, ונלמד כי ה'יחוס' נתן להם מה שלא נותן לאחרים שיכלו להגיע למדרגות הרבה יותר גבוהות אם להם היו את האפשרויות הללו

כן, ה'יחוס' נותן לאדם המון, הוא מסוגל להגיע לאן שלבד לא היה מצליח לעולם כי אין לו את הכישורים הראויים לכך, ו'יתד נאמן' הם האחרונים להטיף בענין, מפני שאם נעבור על רשימת גדוליהם אחד אחד נלמד כי בלי ה'יחוס' הם לא היו מה שהם היום. כן, זה לא רק בן לאבא ולעיתים גם הסבא לא מזיק לענין וד"ל

זו אחת הבעיות של היהדות החרדית, אתה יכול להיות בעל כישורים ולהצליח פי כמה אם יאפשרו לך את מה שמאפשרים למי שהם בעלי 'יחוס', זו הסיבה מדוע מחפשים להשקיע במקומות אחרים וככה אנו מאבדים כוחות אדירים, אבל זה נושא בפני עצמו. לזלזל ב'יחוס' מי שכל כוחו מ'יחוס', שיתבייש לו

חיים שאולזון