להיות הורה - קלצקין

מאת הרב ישראל אהרן קלצקין

ערש"ק פר' עקב תש"פ

לכבוד ידידי ומכרי קוראי הגליון 'מעדני הפרשה'

בדורינו, יש הרבה דברים שבילדים מתמצאים הרבה יותר מאיתנו ההורים, אך עדיין הילדים צריכים להפנים כי ההורים מבינים יותר טוב מהם מה טוב להם, בפרט אחרי התקופה האחרונה, הרבה הורים התחילו להבין יותר מה זה ילדים.

סיפר אב בכאב, כי בנו הגיע לגיל שהאב רצה לשוחח איתו על נושאים עדינים, קרא לו האבא לצאת לפארק והתיישב לידו, חיבק את ידו על גב הילד ואמר לו ברוך: רציתי לדבר איתך על נושא חשוב היום. ענה הילד: אין בעיה אבא, אל תתבייש תשאל מה שאתה לא יודע ואענה לך על הכל...

ראיתי את המאמר שלפניכם ואהבתי, אלו דברים ידועים, אבל טוב לקרא ולהדפיס ולשים על שולחן העבודה ולשנן שוב ושוב.

לִהְיוֹת הוֹרֶה / הָרַב יוֹנִי לָבִיא

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה לְשַׁנֵּן לְעַצְמְךָ כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ: הַיְּלָדִים לֹא צְרִיכִים שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת כָּל מָה שֶׁהֵם רוֹצִים. הֵם צְרִיכִים שֶׁנְּלַמֵּד אוֹתָם מָה נָכוֹן לִרְצוֹת.

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה לְהָבִין שֶׁהַיְּלָדִים לֹא צְרִיכִים אוֹתָנוּ בְּתוֹר חֲבֵרִים. יֵשׁ לָהֶם מַסְפִּיק כָּאֵלּוּ. הֵם חַיָּבִים אוֹתָנוּ בְּתוֹר הוֹרִים. כִּי אַבָּא וְאִמָּא יֵשׁ רַק אֶחָד/ת.

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה לְהָבִין שֶׁחִנּוּךְ זוֹ מְשִׂימָה דִּינָאמִית וְצָרִיךְ כָּל הַזְּמַן לְהוֹרִיד 'עִדְכּוּנִים' לַמַּעֲרֶכֶת. שִׁיטוֹת וְכֵלִים שֶׁעָבְדוּ אֵצֶל הַגְּדוֹלִים לֹא בְּהֶכְרֵחַ יַעַבְדוּ אֵצֶל הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם.

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה לְהָבִין שֶׁכָּל יֶלֶד הוּא עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, עִם נְשָׁמָה וְאֹפִי מְיֻחָדִים שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה כְּמוֹתָם. לְהַשְׁווֹת בֵּין אַחִים זֶה פָּשׁוּט עָוֶל. 

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה לַחֲשֹׁב אֶלֶף פְּעָמִים לִפְנֵי שֶׁמַּפְקִידִים בְּיָדַיִם שֶׁל יֶלֶד סְמַרְטְפוֹן. מְדֻבָּר בִּכְלִי נֶשֶׁק טָעוּן וְשִׁמּוּשׁ בּוֹ מְחַיֵּב הֲגַנּוֹת, סִנּוּנִים וְלִוּוּי צָמוּד שֶׁל הַהוֹרִים. 

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה לִשְׁאֹף לְעֶמְדָּה אֲחִידָה בֵּין אַבָּא לְאִמָּא בְּנוֹגֵעַ לְגִדּוּל הַיְּלָדִים. כִּי כְּשֶׁאַבָּא אוֹמֵר כָּךְ וְאִמָּא אוֹמֶרֶת אַחֶרֶת - הַיְּלָדִים עוֹשִׂים מָה שֶׁבָּא לָהֶם.

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה לְדַבֵּר עִם הַיְּלָדִים עַל כָּל מָה שֶׁחָשׁוּב, כּוֹלֵל נוֹשְׂאִים אִינְטִימִיִּים וּצְנוּעִים. לְהַפְסִיק לְהִתְלַבֵּט כָּל הַזְּמַן 'הַאִם הֵם כְּבָר בְּשֵׁלִים לְזֶה?'. זִכְרוּ: עָדִיף חֲצִי שָׁנָה מֻקְדָּם מִדַּי, מְאַשֵּׁר חֲצִי שָׁעָה מְאֻחָר מִדַּי.

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה לָדַעַת שֶׁהַיְּלָדִים שׁוֹמְעִים אֶת הַנְּאוּמִים וְהַהַטָּפוֹת שֶׁלָּנוּ אֲבָל מַקְשִׁיבִים הַרְבֵּה יוֹתֵר לַחַיִּים שֶׁלָּנוּ. לֹא מְשַׁנֶּה מָה נַגִּיד, לְאֵיזֶה גֹּבַהּ נָרִים אֶת הַקּוֹל וְכַמָּה נְנוֹפֵף בַּיָּדַיִם בְּהִתְלַהֲבוּת – אִם בְּפֹעַל הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּנוּ מְשַׁדֶּרֶת מַשֶּׁהוּ אַחֵר - הֵם אֶת הַמֶּסֶר כְּבָר קָלְטוּ.

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה לִהְיוֹת מְסֻגָּל לְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵי הַיֶּלֶד כְּשֶׁטָּעִינוּ בְּיַחַס אֵלָיו. צַעַד אַמִּיץ כַּזֶּה רַק יִגְרֹם לוֹ לְהַעֲרִיךְ אוֹתָנוּ יוֹתֵר, וְגַם לִלְמֹד לַעֲשׂוֹת זֹאת יוֹם אֶחָד בְּעַצְמוֹ. 

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה לְסַפֵּר לַיְּלָדִים לֹא רַק עַל הַהַצְלָחוֹת שֶׁלָּנוּ אֶלָּא גַּם עַל הַכִּשְׁלוֹנוֹת. הֵם יַעֲרִיכוּ מְאוֹד אֶת הַכֵּנוּת וְגַם יִשְׂמְחוּ לִשְׁמֹעַ אֵיךְ הִתְגַּבַּרְנוּ עֲלֵיהֶם וּלְאָן זֶה הֵבִיא אוֹתָנוּ.

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה לְחַבֵּק וּלְנַשֵּׁק, לְלַטֵּף וּלְדַגְדֵּג. אֵין לָכֶם מֻשָּׂג כַּמָּה הֵם צְמֵאִים לְחֹם וּלְמַגָּע. כּוֹלֵל הַמִּתְבַּגְּרִים! הֵם זְקוּקִים לְזֶה כְּמוֹ חַמְצָן, בִּפְרָט בָּעוֹלָם הַוִּירְטוּאָלִי הַקַּר בּוֹ הֵם מְשׁוֹטְטִים שָׁעוֹת רַבּוֹת כָּל יוֹם. יֵשׁ שָׁם הֲמוֹן דִּבּוּרִים עַל אַהֲבָה וְקֶשֶׁר אֲבָל מְעַט מְאוֹד מֵהַדָּבָר הָאֲמִתִּי.  

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה לָדַעַת לָשִׂים 'סְטוֹפּ' לָעֲבוֹדָה. לְכַבּוֹת אֶת הַטֵּלֵפוֹן לִזְמַן מָה כְּשֶׁחוֹזְרִים מֵהַמִּשְׂרָד וְלִהְיוֹת נֶטוֹ עִם הַיְּלָדִים. אַתֶּם יוֹשְׁבִים אִתָּם בַּאֲרוּחַת עֶרֶב אוֹ בַּסִּפּוּר לִפְנֵי הַשֵּׁנָה וְהַטֵּלֵפוֹן רוֹטֵט? פָּשׁוּט תִּתְעַלְּמוּ. אַל דְּאָגָה. אִם זֹאת אֶרְאֶלָּהּ הִיא תְּנַסֶּה שׁוּב עוֹד חֲצִי שָׁעָה. לִזְמַן אֵיכוּת עִם הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ פָּשׁוּט אֵין מְחִיר.

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה לִזְכֹּר שֶׁלְּכָל יֶלֶד אֵין שְׁנֵי הוֹרִים אֶלָּא שְׁלוֹשָׁה: "שְׁלוֹשָׁה שֻׁתָּפִים בָּאָדָם – אָבִיו, אִמּוֹ והקב"ה" (קִדּוּשִׁין ל,א). מִדֵּי פַּעַם לְהָרִים עֵינַיִם לַשָּׁמַיִם וְלָשֵׂאת תְּפִלָּה לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל הַשֻּׁתָּף הַנּוֹסָף.

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה לְהָבִין שֶׁלֹּא פָּחוֹת מִשֶּׁחָשׁוּב לְהַשְׁקִיעַ בִּילָדִים - חָשׁוּב לְהַשְׁקִיעַ בְּעַצְמֵנוּ. בַּהִתְפַּתְּחוּת הָאִישִׁית, הָרוּחָנִית וְהַזּוּגִית שֶׁלָּנוּ. בְּמִלּוּי הַמַּצְבֵּרִים. הַיְּלָדִים צְרִיכִים הוֹרִים מְלָאֵי חַיִּים וְשִׂמְחָה וְלֹא שְׁנֵי 'סְמַרְטוּטִים' שֶׁרַק מְנַסִּים לִגְמֹר אֶת הַיּוֹם.

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה לְהוֹדוֹת אֶלֶף פַּעַם בְּיוֹם עַל הַזְּכוּת שֶׁאֱלֹקִים הֶעֱנִיק לָנוּ - לִהְיוֹת שֻׁתָּפִים אִתּוֹ בִּבְרִיאַת חַיִּים חֲדָשִׁים. כְּשֶׁנִּצְטָרֵךְ יוֹם אֶחָד לְהִפָּרֵד מִן הָעוֹלָם וּלְסַכֵּם מָה עָשִׂינוּ פֹּה – לֹא נַזְכִּיר כַּמָּה פְּעָמִים נָסַעְנוּ לְחוּ"ל, בְּכַמָּה מִסְעָדוֹת בִּקַּרְנוּ וְכַמָּה כֶּסֶף עָשִׂינוּ. נִסְתַּכֵּל אָז בְּגַאֲוָה עַל הָאוֹצָרוֹת הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהִשְׁאַרְנוּ בָּעוֹלָם וְנָגִיד: יַלְדָּתִי, גִּדַּלְתִּי וְחִנַּכְתִּי פֹּה כַּמָּה יְלָדִים.