("אגרת התשובה" תחילת פרק ו)
העונשים החמורים:
בזמן המקדש, מי שנכשל בעבירה שחיבים עליה "כרת", הוא לא עבר את גיל החמישים. וב"מיתה בידי שמים", לא עבר את גיל הששים. ואילו כיום, עוברי עבירה רבים מאריכים את ימיהם ושנותיהם בנעימים? איך ניתן איפוא להבין את השינוי הזה?
...
בזמן המקדש:
בזמן בית המקדש הראשון, שרתה השכינה במקדש במלוא תוקפה, ובמקביל, בנשמות ישראל התגלתה פנימיות האלוקות.
גם את החיות לגופו (ולכל עניניו הגשמיים), היה מקבל היהודי "רק על ידי הנפש האלוקית לבדה" - חיות שהיא "מבחינת פנימיות השפע, שמשפיע איו סוף ברוך הוא מבחינת שם הוי'".
וזו הסיבה, שהנכשל (בעבר) בעבירות החמורות הפוגעות ב"יעקב חבל נחלתו", שבחותכו את החבל הממשיך את החיות לנשמה המלובשת בגוף, פגע בעצם לא רק בנפשו אלא גם בחיי גופו.
...
לאחר החורבן:
עם חורבן בית המקדש, גרמו ישראל במעשיהם את "סוד גלות השכינה" - שהשכינה (בחינת ה' תתאה) שעד כה היתה מתלבשת רק בספירות הקדושות. הנה, מעתה ירדה להתלבש גם בעשר הספירות שבבחינת נוגה (המשפיעות את החיות לכל בעלי החיים והצמחים, על יד המזלות וכל צבא השמים).
בעקבות מעשיהם של "כלל ישראל" שהביאו את החורבן ואת "סוד גלות השינה", ירדו ישראל ממדרגתם - ירידה שבעקבותיה יכול כל חוטא לקבל את החיות לגופו לאו דוקא ממקורות הקדושה. אלא מאותם המקורות שמהם יונקים את חיותם שאר בעלי החיים, וכנאמר "נמשל כבהמות נדמו".
...
הבחירה בזמן הבית וכיום:
עד החורבן היתה ליהודי בחירה רק על התנהגותו המעשית (לטוב או לרע). אבל לא על מקור חיותו (שניתנה ל"כלל ישראל" משפע הפנימיות שלמעלה).
אבל היום, לאחר החורבן, "האדם הוא (גם) בעל בחירה, אם לקבל השפעתו מהיכלות הסטרא אחרא או מהיכלות הקדושה" - כך שענישת ה"כרת" היום, היא בעיקר נפשית ולא גופנית.
...
חבר נכבד:
*מומלץ לשלש את התניא היומי בדברי התורה הנאמרים בשלחן השבת.
בתודה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. ולעילוי נשמת אמה, חמותי מרת פרידה לוין ע"ה נפטרה ג' שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.