מי מתנהג כמו כת?

במאמר של יצחק משה גוטרמן בעיתון המודיע היום, כהספד וזיכרון להולכים על הרב אברהם מרדכי איזבי זצ"ל, כותב גוטרמן כדברים הללו:
'כשהיו מי שדימו כי יוכלו לשמוע ממנו הדים של אי נוחות או רמזי העדר נחת מהרחבת מעגלי הלימוד לטובת מי שלא ניחנו בכשרונות מזהירים, ומשינוי הנוסחה הישיבתית הקבועה, המה ראו כן תמהו לשמוע מהגרא"מ דברים חוצבי להבות אש על חובת השינוי על פי פשט רמז דרש וסוד, ואף הוסיף והסביר על פי תורת הנסתר את ההבדלים בין קליפת עשו לקליפת ישמעאל, ונתן לשומעיו להבין כי משנת העיון נועדה בשעתה ובדורותיה להתגבר על קליפת עשו, כשרוב מנין ובנין של כלל ישראל גר במדינות אירופה וארה"ב, ואילו בדורנו שאנו מתמודדים עם קליפת ישמעאל נדרשת תוספת לימוד הבקיאות'.

אם אכן הדברים נמסרים במדויק כפי אמירתם, אזי אין בהם כל משמעות של ביטול לימוד העיון, אלא הוספת לימוד הבקיאות, ונמצאנו למדים על אי נוחותו של הרב איזבי זצ"ל מביטול לימוד העיון בכלל. אלא שבכפיפות קומתו בה נהג בפני כל אדם, נמנע מלהתבטא בבהירות כשהיא תביא לתרעומת של אי מי עליו.
בנוסף לכך, הכתוב 'אם בחוקותי תלכו' שאותו דרשו חכמים 'שתהיו עמלים בתורה', נאמר על לימוד העיון. לימוד זה הוא מחיוב האב על בנו מדין 'ולמדתם אותם את בניכם', כמבואר בשו"ע הרב הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ו שכתב וז"ל: ובזמן הזה שכל התורה שבעל פה היא כתובה לפנינו, אין צריך לשכור מלמד לבנו שילמדנו כל התורה שבעל פה. אלא שילמדנו להבין היטב בתלמוד ברוב המקומות, גם בהלכות וסוגיות העמוקות, עם רוב הפוסקים, ראשונים ואחרונים, ויעמידנו על עיון ההלכה למעשה, שיוכל לעיין בעצמו ללמוד ולהבין ולהורות כל הלכה למעשה, מתוך עיון בתלמוד ופוסקים, ראשונים ואחרונים.
כך, שכאשר הנידון הוא הוספה וחידוד חשיבות של חלק מחלקי הלימוד, אכן ניתן להסביר הסברים בדרך הסוד לצורך המיוחד בעיסוק בחלק זה. אולם ביטול חלק חשוב מחלקי הלימוד מתוך היתלות בהסברים על פי הסוד, זו היא דרכה של כת השבתאית מיסודה של שבתי צבי, ששינה הלכות והתיר איסורים מתוך הסברים על פי 'סוד'.
כיהודים, אמונים אנו על י"ג עיקרי האמונה שאחד מהם הוא, 'זאת התורה לא תהא מוחלפת, ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו'. דווקא קהילה השופכת אש וגופרית על הפורשים ממנה, ומכנה אותם 'כת' על הליכתם בדרך התורה, היא בעצמה זו שנוהגת בדרך הכתות שצמחו בעבר בישראל, שבחסדי ה' ספו ותמו מן העולם ולא הותירו אחריהן זכר שם ושארית, בהיותה נתלית ברמזים וסודות ומבכרת אותם על פני ההלכה הפסוקה ודרך התורה הנמשכת והולכת מדורי דורות.
גם לה נאמר, לא תהא תפארתך על הדרך אשר את הולכת עליה, כי אבוד תאבדון מהר, והאלילים כרות יכרתון.

אז כאן המקום לספר, סיפור יפה. בלי שמות אבל.

הגאון הצדיק הרב איזבי זצ"ל התאכסן לרגל סיבה אצל יהודי מאנ"ש חסיד גור שכיבדו מאוד כראוי לו.
במהלך האירוח הרב איזבי למד ובחן את בנו של המארח לאות הערכה.
לאחר סיום האירוח פנה הרב איזבי למארח ואמר לו כך - רצוני לתת לך מתנה עבור האירוח המיוחד, שמתי לב שיש לך בן מוכשר במיוחד, למדן.  אני מעניק לך במתנה את ההדרכה הבאה, אל תשלח את העילוי שלך לגור, הפסיקו ללמוד שם ראשונים ואחרונים, שלח אותו לישיבה פלונית ששם לומדים היטב בעיון וייטב לו.
זו 'המתנה' שהרב איזבי ראה לנכון להעניק לאות הכרת הטוב למארחו.
המארח הקשיב לו ושמע לעצתו ועד היום הוא זוכר את הרב איזבי כמי שבזכותו זכה בנו לגדול תלמיד חכם למדן.

אפשר להעביר ליצחק משה