רשימת הבלוגים שלי

יום ראשון, 19 ביולי 2020

המארח יאכיל רק את הרבי והרבנית וגבאי אחד כל היתר יחפשו לעצמם אחר שיאכיל אותם - כל הסיפור מאחורי הקלעים על מקום נופשו הסופי של ר' ישראל מויזניץ שליט"א

ויסעו מחצור ויחנו בחולדודנא, ויסעו מחלדודנא ויחנו בחיספין, ויסעו מחיספין ויחנו בטלסטון, ויסעו מטזלסטון ויחנו בצפת, ויסעו מצפת ויחנו בעלמון דבלתימה...

כל הסיפור מאחורי הקלעים על מקום נופשו הסופי של מרן מויזניץ שליט"א.

וכך היה אומר, מלכתחילה לכאורה היה אמור מרן שליט"א לנסוע כרגיל כמידי שנה בשנה, לנפוש בעיר החוף חלדודנא שבאנגלייה,
מה גם שאין שום מניעה לטוס כיום מישראל לאנגלייה, השמיים פתוחים, יענקל אדלר הספונסר כבר אפילו החל בהכנות לקראת השהות הארוכה בחולדודנא.

ברם, קפץ עליו רוגז הקהל, כאשר הקולות בין העסקנים והמקורבים לנוכח הנסיעה למקום חופש מדושן ומעונג שכזה, בבחינת לועג לרש, ומה יאמרו הבריות, אשר מייחלים בכיליון עיניים למענק של נתניהו.

אווירת הנגד והתעמולה אשר הגיעה עד לאוזני מרן שליט"א, ןמפחד זאת הורה לבטל במיידי את כל החופש המתוכנן, בתואנה, שלאחמ"כ יצטרכו לשבת בבידוד שבועיים ואין זה בכוחו וכוונתו.

אך המקורבים והיודעי דבר מבהירים, שרק מאימת הקהל ולוחשיו, הוא זה אשר עמד בעוכרי הנסיעה המדושנת, להתפרצות שכזו בחסידות לא היו מוכנים.

אך לא חסיד כמו יענקל אדלר ירים ידו, מיד ניסה להציע  את חצור הגלילית, אך הרבנית מיאנה בתוקף עוז, זה כבר משעמם מדי היא טענה, ובצדק,
בנתיים הציע יענקלה קרוזיר מטלזסטון, אשר בנו הגבאי לחש על אוזנו שמחפשים מקום ריאלי לאדמור, קרויזר מיד נענה בחיוב,
אך אז הגיעו מיד חשובי הקהל בתואנה שאין זה לכבודו של מרן להתאכסן אצל ברנש כמוהו, למעשה דחו אותו בקש ובגבבא, כאילו שמחפשים משהו קרוב יותר לחוף ים, כי זה מאדד נחוץ לרבי, וכי יענקל אדלר מצא וילה בנתניה, אך לא מיניה ולא מקצתיה.
התירוץ האמיתי היה להתחמק מהתדמית להיות אצל קרויזר וד"ל.

ושוב נכנס יענקל אדלר לתמונה, כמו חסיד אמיתי חרש את הארץ לארכה ולרחבה, עד שהגיע לחיספין שבמרום הגולן, מקום נפלא ביותר, רחוק מהעין, וילה מיוחדת במינה, על כל הציוד הנדרש לרבי, אפילו יותר משודרג מהוילה בחצור.
הרבנית ומרן שליט"א התלהבו מאד, ויעקב נסע לחיספין לחתום לחוזה פתוח לחודש פלוס.

אך כל זאת היה בחשאי ובהסתר מבני מרן שליט"א.
מיד עם היוודע הדבר לבני מרן שליט"א, ותהום כל העיר,
עדיין זכורה להם הטעם המר של התנהגותו של יענקל אליהם במשך כל השהות בחצור, כאשר הוא הגבר למען  בריאתו של מרן שליט"א הדיר אותם למרחק של תחום שבת מהוילה,

 וזולת הרבנית רכלה מייזליש ומשפ', לא היה דריסת רגל לא ליצחק שעי' ולא ליענקב מרדכי, ועל זאת הם מוכנים לסלוח ויהי מה.

אך מה ניתן לעשות יענקל כבר חתם חוזה ואת הנעשה אין להשיב.

פנה יענקב מרדכי בחכמה גדולה והציב את אחיו הגדול יצחק שעי' בחזית המערכה, כי הוא לא יכול לפתוח במערכה כנגד יענקל אדלר, ומה יהיה מחר כאשר יצטרך לבקש ממנו כמה זוזים,
לכן סיכם עם יצחק שעי' אשר הדפלומטיה והשכל רחוקה ממנו הרחק כמטחווי קשת... שהוא ישכנע את אביו ואמו,
 היות והם מתבגרים, והם חייבים את הילדים לצידם, אחרת זה יזיק מאד לבריאותם, ואם הם רוצים בכך וחפצים לשלימות בריאותם, אזי יבטלו לאלתר את חיספין ויהי מה.
 כי לחיספין הם לא עומדים לבקרם בשום פנים ואופן.

הרבנית השתכנעה מיד, וניסתה לשכנע את מרן, אך מרן היודע צדיק נפש בהמתו, הבין על אתר מה כוונתם, וכי כל רצונם רק לנקום באדלר, ולכן מיאן בשום פנים ואופן למהלך, ואף פירסם למקרובים שהוא נוסע לחיספין, ואף נתן הוראה לפרסם הדבר בכל אתר דמשתלחין,
ומיד נקראו סופרי המלך בראשות ישראל כהן, והוציאו הודעה מסודרת בקול רעש גדול, "לראשונה האדמור ישהה בחיספין במקום בחלדודנא"

דבר הידיעה הזאת גרמה לאוירת נכאים אצל בני מרן, כאשר בנתיים נשלח יצחק שעי' לחזית בשנית, כאשר יענקב מרדכי ברח ללונדון, יעני הוא לא מתערב כלל בנעשה.

ויצחק שעי' עשה את המלאכה השחורה כהוגן, והצליח לשכנע את הרבנית שתבהיר לרבי, כי מצדה הוא יכול לנסוע לחיספין לבדו, וכי היא נשארת עם בניה בשיכון, וזה יהיה החופש שלה.

לזאת לא ציפה מרן, לבעיות מחודשות בשלום בית, על מקום נופש זה לא חסר לו, די לו בקיים, כידוע ליודעי ח"ן מקדמת דנא.

בצר לו קרא אל החסיד והספונסר של חיספין וחלדודנא וחצור, והסביר לו שהרבנית לא רוצה לנסוע לחיספין ואין לו שום ברירה אחרת, וכי הוא ישלם לו את דמי הביטול  וכל ההוצאות אשר נגרמו כאן.
וכך נפלה הרעיון של חיספין לטמיון, כאשר הבנים נשמו ושמחו לרווחה.

אך מה עושים מכאן, אין כאו לא חצור ולא טלסטון, לא חלדודנא ולא חיספין, ומועד הנופש קרב ובא.
בצר להם פנו הבנים לבעל הדירה בצפת, אשר האכילם מרורים, כאשר הוא בשונה מאדלר, לא אכפת לו שיבואו הבנים על משפחותם וזרעם, אך הוא מפרנס אך ורק את הרבי והרבנית ועוד גבאי אחד.

וזה אחד מהסיבות העיקרים שברחו בעבר מאדון וידר.

אך כאן לא היתה ברירה אחרת בידם, ושכנעו את הרבנית, שהם ישכירו להם דירות נפרדות בצפת על חשבונם, וכי הם ידאגו לאוכל על חשבונם, ולא יפילו בסופו של החופש את ההון תועפות על ההורים, (במאמר המוסגר היכונו למגבית חירום בנידון)
וכך שכנעו את ההורים, אדון וידר נקרא אל הקודש פנימה, כמובן שהוא שמח שחוזרים אליו לצפת, אך  מיד הבהיר שאין לו את הכסף של אדלר, הוא עובד עם היד על הדופק ואין חגיגות וחריגות על חשבונו,

מרן שליט"א הציג בפניו את הבטחת בניו, שהם דואגים לעצמם כביכול.... וכך סגרו על נסיעה מצומצמת של חודש ימים מדויק לצפת וכל השאר היסטוריה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.