קורונה, יש הרבה מה לכתוב ואין מה לכתוב. סביר להניח שכל נקודה, כל נושא, כל עניין שקשור לקורונה ואגע בה יהיה כבר מי שהקדים אותי. אך מה אענה כלפי שמיא כשישאלו אותי 'מה אתה עשית לקורונה'? לכן לא וויתרתי לעצמי ואמרתי, אבוא גם אני ואשתף את אשר על ליבי בנוגע ל'קורונה', ובחרתי לדבר אתכם על 'חכמים בצל הקורונה', ואם בחכמים עסקינן אי אפשר שנפספס את החכם מכל האדם שלמה המלך ואצטט " "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ; וְיָדַעְתִּי גַם אָנִי, שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" ".(קהלת ב, יד,).
אגש למטרה לשמה התכנסנו: 'שגרת קורונה'. צמד מילים אלו נאמרו הרבה בתקופת הגל ה'קורונה' הראשון שפרצה לאזורינו בשלהי החורף בצל הדיבורים על האסטרטגית היציאה מהמשבר, בעוד רובינו היינו בהלם מהנגיף הארור – קורונה והנלווים לזה, החלה לפתע להישמע מנגינות וצלילים מפי המומחים לענייני מגיפות חלקם מומחים בר בי חד יומא שהסבירו לנו על תהליך יציאה מההסגר ועל חזרה לחיים ''נורמטיביים'' בצל הקורונה מה שנקרא 'שגרת קורונה'.
ידוע ידענו שהמשבר הגדול לצד הקורונה עצמה היא הסגר שהוטל כדי למנוע הדבקה המונית, עוד ועוד עסקים נסגרו בזה אחר זה, ההורים שלנו היקרים לנו מכל נמצאו לבד בבידוד, אחרים סיפרו על נערים שנשרו בעקבות המצב, ומי מדבר על ההורים המסכנים שהיו צריכים לטפל בילדים המיוחדים שנשארו בבית ללא מסגרת חינוכית חם ואוהב המיועד להם, רחמנות. כל אזרח בישראל הבין שכדי לצאת בשלום צריך לעשות הכל, הכל משמעות ריחוק חברתי, שני מטר, חבישת מסכה על הפנים, דברים אשר הוכיחו יעילות כהגנה זמנית מפני הקורונה עד למציאת החיסון המיוחל.
'ההרגל נעשה טבע' - כך מקובל מפי רז''ל. טבע האדם הוא להתרגל לכל דבר גם אם נקלע לצרה שלא נדע, קל וחומר כשמדובר בצרת רבים שהיא חצי נחמה. כך גם במקרה דידן - שמירת הנחיות משרד הבריאות, עם רגע שהותרה הרצועה והוסרה ההגבלות פתיחת העסקים, האולמות, בתי כנסיות, ראינו והרגשנו התרופפות משמעותית בכל סוגי האוכלוסייה. אבל, גם לזה הומצא פתרון.
הפתרון: דו''חות! קנסות! טוב, אחלה פתרון, זה עובד מעולה על סתם עמך, אזרחים תמימים עליהם אפשר להתנפל ולאכוף את החוק. אבל מה יעשה החכם הצדיק ולא יחטא? הרי לא שמעתם על פקח טיפש ככל שיהיה, שייכנס לחצר הקודש יעשה את צעדיו היישר אל המזרח מקום מושבו של האדמו''ר, יגש אל הרבי, ''תעודות בבקשה!'' זה לא קרה ולא יקרה (וטוב שכך), אבל האם זה פותר את אותם חכמים גדולי הדור אדמו''רים, צדיקים, ראשי ישיבות, לשמור על כללי הזהירות? שמסיבות לא סיבות אותם מנהיגים, פחות מדקדקים פחות מחמירים על הנחיות משרד הבריאות.
זה המקום של החסיד להתקומם עלי, ולצעוק עצור! ביז'ן רבי'ן! הכל, עד הרבי! החסיד שהולך אחר רבו בכל צעד ושעל, כועס וזועם על המחשבה שהעליתי בכלל להעיר על מנהיגי הדור, הוא יבוא בתרעומת כלפי הייתכן? איך אתה מעז להרהר אחר גדולי הדור? החסיד במלוא תמימותו ואמונת חכמים אמתית יציג בפני עובדות של אדמו''רים בארץ ובחו''ל עורכים טישים כבימים ימימה ללא מסכות, ללא שום הגבלה, ומי מדבר על ריחוק חברתי הוא יטען בפני שיש כאן 'מעשה רב' ואם הגדולים נוהגים כך – מי אתה שתהרהר אחריהם הרי 'אין מהרהרים אחר רבו' על אף ולמרות השאלות הרבות, ולא הכל צריך להבין?.
כאן הבן שואל, ובכל זאת? למה הרבי שאני כל כך אוהב כל כך מעריץ אני מתפלל עליו שלש פעמים ביום, מכוון עליו בתהילים ביום הולדתו לאריכות ימים 'אורך ימים אשביעהו' 'ימים על מלך תוסיף', ראש הישיבה שכל כולו תורה אני מזיע ורוקד לפניו 'לארם נסע ונלך', מדובר באנשים היחידים בעולם שאסור לחשוב על אחר המאה ועשרים שלהם, 'הייליג' במובן החרדי, האדמו''ר שדואג תמיד על בריאותינו, ואם אחד מהחבורה מהקהילה לא מרגיש טוב הרבי יעשה הכל למען בריאותו, איך בדיוק הוא לא שומר על תקנות משרד הבריאות. (שואל ואין מענה)
'הציווי של ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' היא מן התורה' ומיותר לציין שאין לזלזל בו בכהוא זה. ואין כאן חולקין שדעת גדולי ישראל לשמוע להוראות גורמי הרפואה ולהתנהג על פי הנחיות משרד הבריאות. אלא מה, למה בכל זאת אנו רואים שהרבנים לא כל כך שומרים בלשון המעטה על כללי הזהירות?! התשובה היא, פשוט מאוד, נגיף ה'קורונה' הינו נגיף חדש ומעטים הנתונים הידועים אודותיה, כלומר בהרבה פעמים מה שעדכני להיום לא רלוונטי למחר ובוודאי לא לשבוע הבא, ומשום כך נוצר בוקה ומבולקה בעם כולו. אין איש אשר יכול להצביע בברורות מה מותר ומה אסור, כך שאין כאן מקום באמת להאשים את הרבנים כמו שאין להאשים את פשוטי העם באי שמירת ההנחיות במזיד, תמהנו האם מקבלי ההחלטות כן יודעים איך עליהם להתנהג (והאם מתנהגים כחוק).
יחד עם זאת עם כל הכבוד הראוי ובחרדת קודש אי אפשר שלא לבוא ולדרוש את המינימום מרבותינו מנהיגי הציבור החרדי, הצדיק הוא אישיות מורם מעם - דמות עבור כל אדם חרדי, על פיהם יישק דבר, בביתו מתקבלות החלטות הרות גורל, משידוך לבת ועד ניתוח רפואי לסבא, ובברכתו נפתחות ונסגרות מקומות עסקים מבלי שילמד תואר עסקים, שר התורה הרב קנייבסקי יכול במחי בוהה להטיס ילד חרדי לניתוח לחו''ל, ככה, כי כך יצאה מפה קדשו, זר לא יבין זאת, השאיפה של כל אבא חרדי הוא שהילד שלו יגדל צדיק הדור, כל אם בישראל מתפללת בנרות שבת שהבן שלה ורק שלה יהיה האדמו''ר הבא, הם מהווים עבורנו דוגמה אישית וחינוכית, ולכן, מתבקש שהם יהיו הראשונים בשמירת כללי הזהירות והבריאות.
נגיף הקורונה אם נדייק ''המגפה'' נחת עלינו כרעם ביום בהיר בשלהי החורף תש''פ כשאת חג הפורים עוד זכינו איכשהו לחגוג בנסי ניסים ללא שום הגבלות, משלוחי מנות שלחנו איש לרעהו, מתנות לאביונים נתנו יד ביד, במסיבות פורים רקדנו ושמחנו ברוב עם והמון חוגג כשהמהדרים אף התחבקו והתנשקו. החסידים מבנינו ערכו התוועדויות חברים וכנהוג העבירו כוס לחיים אחד למשנהו ומשנהו לחברו כך לאלף חסידים ללא שום חשש, הפארנצ'ס בטיש פורים אצל הרבי'ס היו מלאים עד אפס מקום באלפי חסידים ללא גוזמה כלל הם עמדו צפופים יחד זה לזה ועיניהם אל רבם בזמן ששותים בצמא עוד ווארט ועוד מאמר חסידי, כאשר הם לא יודעים שמחר הכל הולך להשתנות, באותם רגעים ממש יישבו במשרדי הממשלה הקיסר נתניהו שר הבריאות והמנכ''ל דאז ברסי וליצמן (עם הספודיק) וההגבלה על 100 איש ניתנה.
חג הפסח חג החירות נכנסנו השנה תחת היסטריה ומתוך לחץ, פחד בהלה ופאניקה שרר בכל פינה ומחנה ברחובות העיר, בנוסף לזה קיבלנו כבונוס סגר כללי שהוטל על כל המדינה בליל הסדר כדי שלא נוכל לצאת לערוך סדר משפחתי כמידי שנה, תפילות נערכו בחצרות ובחניות ומרפסות הבתים כאשר השכן בעל קול הגבוה והחזק ביותר זכה למעמד של כבוד בימים אלו, אך לא לכולם שפר מזלם עם חזן בעל קול נאה ודציבלים עד לשמיים, אלו שגרים בסמטה קטנה וחשוכה אף לא נחשפו לספר תורה בכל התקופה, במקרה הטוב לתפילה במניין, היה סיוט דיכאון פשוטו כמשמעו.
חשוב להבין שאם ליהודי חרדי הרגיל לסדר של שלש תפילות ביום, מקווה בבוקר, סדר לימוד ושאר עניינים רוחניים, זה היה קשה מנשוא. מה נאמר על האדמו''רים ראשי ישיבות הם אשר כל חיותם כולו רוחניות? הם שרגילים לאלפים שחוגגים להם ועמם בטישים ובתפילות בשיעורים, הייתם מאמינים שאת טיש 'ביזת הים' - ליל שביעי של פסח עת אשר החסידים מתכנסים להיכל בית המדרש לאמירת שירת הים, נערוך כל אחד בביתו לבד? תחשבו על הרבי בפן הרוחני של הדבר (ואל תשכחו את הפן הגשמי).
ל''ג בעומר יום ההילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי''ע כבר לא היינו תחת הגבלות הסגר, אך משום מה החליטו הרשויות בצעד תמוה לסגור את מתחם קבר הרשב''י לכניסת קהל, ונערכה במקום ההדלקה המסורתית על ידי כמה רבנים נבחרים, אפילו אדמו''רים חשובים שעורכים שם מדי שנה הדלקות וטקסי חלאק'ה לילדי הקהילה שלהם מזה שנים, נשארו השנה אחר כבוד בביתם, נמסרו להם שיכולים ליטול חלק בהדלקה של משרד הדתות יחד עם הרבנים שנבחרו לשם כך, ללא השתתפות החסידים - בני הקהילה. למנוע מאלפי יהודים את תפילתם ומילדים קטנים את יום חגיגתם, לראות מחזה זו הר מירון שומם ביום מרומם זה, צרם בכל אשר לב יהודי פועם בקרבו.
כחודשיים ימים יישבו הרבנים בסגר מוחלט אם תרצו 'בידוד'. החסידים לא התקרבו אליהם, התפללו ביחידות ומריחוק מקום, לא השתתפו בשמחות לא לקחו סידור קידושין, לא סנדקאות ולא מוהלות, אף לא ייצאו ללוויית ולניחום אבלים שלא עלינו לא היה חסר בתקופה זו, אפילו מפגשי זום לא היה להם כי הם נוהגים לחומרה בענייני טכנולוגיה, מבחינתם זה ה'נגיף' האמתי, כך שהקשר היחיד לעולם החיצון הוא מכשיר הטלפון הישן והפנאטי שדרכם התקשרו החסידים ישירות לצדיק הפעם ללא מחיצה של גבאי ומשמש, לבכות ולבקש על צרותיהם ועל צרת יקיריהם, כשהעיקרי מבניהם הוא אזכרות על עוד ועוד חולי קורונה שהתגלו במשפחתם ל''ע.
ימים טרופים עברו על הציבור החרדי בארץ ובעולם בצל הקורונה, תקופה שהמחנה החרדי בכל מקומות מושבותיהם ירצו למחוק מעל דפי ההיסטוריה, אך לא ישכחו לעולם. מאות מאנשי שלומינו בארץ ובחו'''ל נפלו קורבן לנגיף או שנפטרו מתסביך הקורונה בבתי החולים, דבר אשר לא נותן מנוחה ואי אפשר לשכוח. הקורונה לא פסח על אף אחד, בין הקרבנות יהודים חרדים בעלי שם בעולם התורני והחסידי, אדמו''רים וראשי קהילות, ראשי ישיבות ומחנכים, מתוכם צעירים אשר השאירו עוללים רכים ועזבו את עולמם טרם זמנם השם ירחם, משפחות הוכו בטרגדיות ואין את מי להאשים כי אם להתפלל ולזעוק אל השם כנהוג ביהדות החרדית בעתות צרה, על מה עשה השם ככה!
תקופה קשה מאחורינו ועוד נכונים לנו ימי משבר, אנו עומדים כעת בישראל בעיצומו של התפרצות הנגיף הקורונה בשנית, כפי שכבר הוכרז מטעם משרד הבריאות על 'גל שני', אומנם לפי מה שנראה לעין הפעם הנגיף הארור לא נחת עלינו בעוצמות חזקות כבראשונה, אך הנתונים היומיים משתנים, הגרפים עולים, והבשורות לא מבשרות טובות. ראש הממשלה הנחה להגביר את האכיפה על אי שמירת ההנחיות, כך גם הוטל סגר על אזורים מסוימים שם יש עלייה בנדבקים, משום מה כמעשהו כבראשונה כך בגל השני הסגר הוטל באזורים חרדים.
תחושת הסגר מביא על הציבור החרדי תחושת רדיפה, וסלידה משמירה על ההנחיות, יחד עם זאת אל לנו להתייחס לרעשי הרקע ונמשיך לשמור על כללי הזהירות והבריאות, המציאות הוכיחה שאלו שעוטים מסכות אלו ששומרים על ריחוק חברתי נדבקו פחות בקורונה, וזה המינימום שאנו יכולים לעשות למעננו למען סביבנו. מוטל החוב בראשונה על מנהיגי הציבור החרדי לשמור על כללי הזהירות על כל המשתמע מכך, עטיית מסכה, היגיינה, שני מטר, וכולי'. ת'אמת, זה לא חייב להיות מסכה מ'הלו קיטי' יכול להיות צעיף או מסכה מבד משי קטיפתי סומך אני על חברי החסידים היצירתיים שיידעו לעשות את העבודה, ייפנו אל חייט המלך שיתפור לאדמו''ר מסכה מיוחדת במינה השזורים מ- 26 חוטי כסף כנגד שם השם, וכתר שם טוב העולה על גביה המסמן מלכות.
זוכרים את שלמה המלך החכם מכל האדם והציטוט שהבאתי בפתיחת דברי, אסיים מעין הפתיחה, 'החכם עיניו בראשו', אף אחד לא יודע מה ייולד יום, יכול להיות וכולנו תקווה שמחר יהיה חיסון לקורונה, ופיניטה לה קומדיה, נוכל לחיות כל אחד בשגרתו וצרתו, אבל והיה ויגיע החורף ועוד לא יהיה חיסון (כפי המסתמן) והקורונה תבוא עם כוחות מחודשות, הדבר היחיד שיעזור לנו לכאורה היא לשמור על כללי הריחוק שהוכח כיעיל, ויסכים איתי גם החסיד שהתקומם בתחילת המאמר על זה שאני מהרהר אחר רבו – והייתכן ואיך אתה מעז, שהחכם עיניו בראשו ועדיף לכולנו להתרחק היום כדי שנוכל להתקרב ולהיות יחד בראש השנה ובחגים הבאים עלינו לטובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.