טעות יסודית בהבנת החברה החרדית

גם לנתניהו וגם לעיתונות יש טעות יסודית בהבנת החברה החרדית. ההלכה היא מאוד פשוטה: בשאלות של פיקוח נפש רפואי, הרופאים הם שמוסמכים לקבוע מה הסכנה. כאשר נתניהו מבקש להיפגש עם מזכירי מועצת גדולי התורה וכו׳, הם מכבדים אותו בפגישה, אבל לענ״ד אין לדבריו שום תוקף שההלכה מכירה בו לעניין פיקוח נפש. (הוא מבלבל בין זרמי מרכז הרב שמבחינתם המדינה היא האלוהים, לבין זרמים הלכתיים שבהם לא מתגרים במלכות, אבל זה לא כל כך חשוב מה אומר הפוליטיקאי, אלא מה אומר הרופא). 
המחדל של מערכת הבריאות הוא שרופאים לא ביקשו להיפגש עם פוסקי ההלכה המרכזיים. ברגע שרופאים כתבו חוות דעת רפואיות, המגמה אכן השתנתה מאוד באחת. מה לעשות? המסורת היהודית היא כזו שלא הפריץ מוסמך לחוות דעת בשאלות רפואיות (אפילו אם שר הבריאות הוא חרדי), אלא הרופא. הוא הדין בקהילות דוגמת מאה שערים והפלג הירושלמי. הפתרון הוא ממש לא לשלוח לשם את נציגי המדינה, בין שוטר ובין שר. (אם שוטר יבוא לסגור בית כנסת וכו׳, זה רק יהיה בבחינת ״עת לעשות לה׳ הפרו תורתך״ וכו׳, גזירות מעטם המלכות וכו׳). הפתרון הוא שרופאים - ורצוי כאלו שלא קשורים למלכות - יעידו בפני פוסקי ההלכה מן הזרמים השונים והמקומות השונים. מרגע שיש חוות דעת רפואיות, אזי גם אנשי הקבלה נאלצים להרכין ראש בפני אנשי ההלכה, שנאלצים לאסור על מה שהרופאים מתריעים שהוא בגדר סכנת נפשות. לאמור, במקום לשלוח משטרות וכו׳ למאה שערים, מספיקות כמה שיחות טלפון מרופאים אל בד״ץ העדה החרדית ואל פוסקי נטורי קרתא. הרבה יותר זול והרבה יותר אפקטיבי.
יש כאן דו שיח של חרשים, שכן מבחינת היהודי הציוני המיינסטרימי, המדינה והרפואה חד הם, ומי שאינו מקדש את המדינה הוא אנטי-רציונליסט. לעומת זאת, המסורת ההלכתית בשאלות רפואיות תסתמך על דעת הרופאים, ולא על דעת הממשלה. מבחינת המסורת ההלכתית, זה לא חשוב אם טראמפ אומר שהקורונה היא לא יותר משפעת או שהקורונה היא מסוכנת מאוד, אלא מה שחשוב בענייני בריאות זה מה שאומרים הרופאים.

ד״ר (למשפטים) אורי וייס