הבושה הכי גדולה שבנושא כזה לא הצלחנו לאחד את הרבנים

מאז פרוץ המגיפה שמענו כל כך הרבה דרשנים, רבנים אדמורי"ם לכל אחד בגישתו הסבר אחר, וטוב הדבר שפותחים עוד פתחים למי שצריכים לחשוב גם על הנושאים הללו. אבל האם זה מה שאנו זקוקים בשעה כזו, או שמא משהו הרבה יותר חשוב מכל מה שהם העלו, הוא ענין האחדות של כלל ישראל בעת צרה.

מה שאין כל ספק, כי הקורונה אינה מבחינה בין חסיד לליטאי, בין בעלזאי לסאטמארי או בין אשכנזי לספרדי, היא מכה בכולם בלי יוצא מן הכלל. כאשר אני לוקח את רשימת הפגועים בקורונה, כל העדות החוגים והקהילות, לכל מקום זה הגיע, דבר המתבקש שעולם רבני כל החוגים העדות והקהילות יתכנסו יחד ויחפשו דרכים כיצד להיאבק במגיפה הזו. הדבר הראשון ולפני הכל שלדעתי אין סגולה טובה מזו לעצור את המגיפה, היא להוכיח אחדות מלאה של כל הרבנים מקצה לקצה כאשר הם מביעים עמדה מאוחדת איך להתמודד עימה, עמדה שאוטומטית היתה מחייבת את שר הבריאות, והיחס היה אחר, ההשפעה למעלה היתה פי אלף חזקה יותר. במצב שנוצר, מאשימים את החרדים שהם מזלזלים בענין וגורמים להחרפת הבעיה, ומה שמדאיג הרבה יותר, כל רב משמיע עמדה אחרת איך להתייחס לנושא איך להיאבק בו, אי אפשר לכנס את כולם לדון בנושא להחליט החלטות משותפות, דבר כזה היה עושה רושם אדיר בשמים, כאשר כל המועצות גדולי התורה החסידי הליטאי והספרדי היו מתכנסים יחד עם רבנים מעוד חוגים וקהילות ויוצאים בקריאה אחידה, הכל היה נראה אחרת

אבל, לצערנו ובושתנו התדרדרנו למצב שהיהדות החרדית כבר אינה מסוגלת להביע עמדה אחידה, ולא רק בין מועצה למועצת, אלא בתוך כל מועצת עמדות אחרות, עד כדי שהפילוג והפירוד הוא כל כך בולט ואין כל פלא מדוע נגזרה עלינו גזירה כל כך קשה

איני מזלזל בענין כלשהו שצריכים להתחזק בו בתקופה זו, וצודקים כולם בענייניהם, אבל זו בבחינת כל דרשן דורש לעצמו בענין שבסביבתו צריכים תיקון. בעת הזאת כאשר מדובר במגיפה עולמית, וכזו הנוגעת לכולם בשוה ובאותה מידה, חייבים להתכנס יחד ולהחליט, רק ככה נצליח להשפיע על כל הכוחות העליונים והתחתונים ונעצור בעד המגיפה

עושה רושם כי כבר התייאשו מאחדות אי פעם, ההיפך, מתכוננים לפילוגים נוספים בעתיד, וזו גוררת שבמצב שכזה אין כל דרך איך לכנס ולהחליט על עמדה אחידה. והתוצאה, שכל אחד מדבר אחרת ואומר אחרת, וגורם למחלוקות פנימיות קשות כמו זו שמתנגדת לעמדות משרד הבריאות שנעשו בהסכמת חלק מן הרבנים, כאשר אחרים סבורים אחרת ומביעים בגלוי את עמדתם, ובמקום אחדות מעמיקים את המחלוקת הפנימית

אולי כלל לא מפריעה להם המגיפה, מפני שאם זו היתה מפריעה, הם היו עושים הכל להתאחד בשעה זו, המציאות שזה בכלל לא מזיז להם ולא רואים כל צורך באחדות כזו, מציבה שאלות אחרות הקשורות באופי של המחליטים האם דם אחינו הנשפך מן המגיפה הנוראה מזיז להם, או שהיחס אל הענין הזה הרבה פחות חשוב מן האינטרס הפנים פוליטי

חיים שאולזון