הקב״ה ברא את עולמו בחכמה ובתבונה. וכל דבר בחיים נברא במחשבה תחילה, אין דברים שכך נבראו בטעות ובלי סיבה, כל דבר ואפילו הדבר הקטן שבקטנים, שנראה לאדם הזניח שבזניחים, עולם שלם עומד אחריו ומלאך בשמים עומד ומחיהו ושומר ומגן עליו.
וכך כמגדל אחד על אחד, כאשר דבר אחד זז, כל המגדל זז כמגדל אגוזים. הכל קשור לראשון ולשלישי וכך הכל בנוי כאחד, וכך החיים והזמנים של האדם. הקב״ה נתן את הבוקר, שבבוקר הכח של האדם והריכוז של האדם יהיה בנוי לצורת חשיבה מסוימת, ואת הצהריים לחשיבה וראיה אחרת, ואת הלילה לחשבון נפש עמוק, וכך הכל כפתור ופרח, כפתור ופרח, כמקשה אחת, היום עולה מתוקן, כאשר ההחלטות יציבות מחשבון עמוק, ולא החלטות של בוקר, החלטות של לילה והחלטות של צהורים, כל דבר בנוי כמקשה אחת. התבוננות עמוקה, ראיה עמוקה והחלטה מוסכלת אחת, נקייה, עם יראת ה׳.
וכך נתן לנו הקב״ה את כל ימות השבוע כעולם לעצמו, ובסוף השבוע נתן לנו את יום השישי לחשבון הנפש, ובשבת להיכנס כבריאה חדשה. הקב״ה חילק לנו את החיים בעוד חלוקה חשובה ביותר, על פי חמישה חומשי תורה. ראשית השנה אחרי חודש האיתנים, ימי אלול ותשרי מתחילים את ספר בראשית, שהוא ״ספר הישר״, בריאת העולם, איך כל דבר נברא בחכמה עצומה, חכמה אלוקית, אין בה שום שכל, אין מחשבה תפיסה בה כלל.
וכך כל הדורות מאדם וקין והבל, ירידה חמורה מיציר כפיו של הקב״ה, עד רוצח, חטא עץ הדעת, ירידת הדורות, סדום ועמורה, דור ההפלגה, להתדרדר למצב שבונים מגדל ולהילחם עם הקב״ה, חלוקת העולם לשבעים שפות, לשבעים אומות, עמידת אברהם אבינו יחידי בעולם כנגד נמרוד וכנגד כל הכופרים, עקדת יצחק, חיי יצחק, ימי יעקב אבינו בכל המצבים ובכל ההתמודדויות, לידת שבטי י-ה עדות לישראל, הכנת המרכבה להקב״ה, שלושת הרועים, ארבעה האמהות, יוסף הצדיק המשביר בארץ מצרים ופרשת ויחי.
מסתיים זמן בשנה, זמן בחיים של האדם, כל שנה ספר בראשית מזכך חלק בנפש שלנו, בזמן המסוים של הבניה של השנה.
הלימוד, ההתעמקות, החידושים, הביאורים, השבוע תם ונשלם עד שנה הבאה, זמן התיקון של ספר בראשית ועכשיו נכנסים לפרק שני בחיים, פרק שיעבוד בני ישראל בארץ מצרים, ובני ישראל קדושים קושרים לימים אלו את ימי השובבי״ם, זמן של תיקון לנפש הן בגלגול זה הן בגלגול קודם, מה שפגשנו וקלקלנו בניצוצות הקודש.
הימים ימי מלחמה בנפש, של רצונו של פרעה שהוא הסטרא אחרא, לשלוט על האדם והמלחמה לצאת מן המיצר ולתקן את המעוות. וכך בכל ענין וענין לנקות ולצאת מן המעוות, וזה ההתחלה של ספר שמות.
והנה לימוד גדול לומדים בפרשה, ״ויאמר משה אל האלוקים, מי אנוכי כי אלך אל פרעה״ וגו׳ ״ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות, כי אנוכי שלחתיך״ וצריך להבין, מה פירוש הכוונה ״זה לך האות״, הרי משה לא ביקש אות, הוא רק טען מי אנוכי כי אלך אל פרעה.
והנה עלינו לדעת וללמוד יסוד גדול בחיינו. מובא במדרש (רבה ג,ג) ״ועתה לכה ואשלחך אל פרעה״ אמר רבי אלעזר, לכה ודאי, לומר אם אין אתה גואלם, אין אחר גואלם ע״כ.
ובדברי המדרש האלו עלינו ללמוד לימוד עצום ולחדד אותו חזק בנפשנו, לכל אדם ואדם יש בעולם הזה תיקון ותפקיד מיוחד, אשר עליו בא לעולם. ויש נשמה פרטית להעלות את עצמו ובני ביתו התלויין בו. וישנם נשמות כלליות, דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, ועליו להנהיג את עם ישראל, כל אחד ואחד לפי ערך נשמתו.
והקב״ה מזמין לכל אחד את כל הסיבות הנצרכות לו דייקא, לפי מצבו, שיוכל להשלים תפקידו.
והעשיר שהוטל עליו התפקיד לעשות צדקה וחסד, מזמנים לו מן השמיים כסף וזהב. ולעומת זאת העני, שעליו הוטל להנות מיגיע כפיו, להשלים נפשו במשא ומתן באמונה, מזמינים לו צרכיו לפי תפקידו.
וכן הוא בכל דבר ודבר ואסור לאדם להתלונן ולהתרעם, אם היו נותנים לו תפקיד אחר בעולם, היה עושה דברים אחרים בצורה אחרת, והיה עובד את הקב״ה ביתר שאת וביתר עוז, ומקנא בחבריו שעושה מעשים גדולים. על האדם לדעת שזה התיקון שלו, ואת הכלים שקיבל, הם הכלים שלו בחיים שלו.
ועל זה אמרו רבותינו ״ואהבת את ה׳ אלוקיך, בכל לבבך״ ורש״י פירש שלא יהיה ליבך חולק על המקום, ונכון שלא יהיה ליבו חולק על המקום שנתנו לו מן השמיים.
ונחשוב בדעתינו, עם ישראל היו בארץ מצרים בני מלכים. יוסף משנה למלך, יעקב היה עשיר מופלג, וביום אחד הכל נגמר. יום אחד לצאת מבן מלך, לעבוד עבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה. והם עמדו בתעצומות נפש, הבינו שזה מה שהקב״ה מצפה מהם, ושינו את כל תפיסת העולם שלהם.
עד אז הבינו שעבודת ה׳ שלהם היא בני מלכים, ופה ביום אחד הבינו שהכל השתנה, ומבני מלכים עבודת ה׳ היא עבדים לפרעה ארבע מאות שנים. והתורה מפרשת ואומרת ״וירבו ויעצמו במאוד מאוד״ והתורה אומרת ״בכל מאודך״, עם ישראל קיבל במאוד מאוד, בכול מאודו, את שינוי התיקון שלהם בעולם.
ולכן עלינו לדעת, שלכל אדם יש נשמה ולכול נשמה יש אות בתורה, שמשם יונקת את כל כוחה. והמבין סוד האות שלו בתורה, מבין ויודע את כל שורש עבודתו בעולם. ומצאנו צדיקים וקדושים, שהיה להם בחיים הארה על מצוה מסויימת, משום שהגיעו לסוד האות שלהם בתורה.
ולכן עלינו לדעת מה התיקון שלנו בעולם ולמצוא את הדרך שבה יש יותר נחת להקב״ה ושם להתרכז ולהתמקד בכל כוחנו בעשית התיקון שלנו בשלמות, בלי להיות ליבנו חלוק על המקום בשלמות גדולה, וכך להיכנס לימי ספר שמות באמונה, בבטחון, בשמחה ובתמימות בהקב״ה ובדבקות במעשינו, שמשלימים את העולם ומכינים אותו לתיקון השלם ולביאת משיח צידקנו במהרה.
יאשיהו יוסף.
וכך כמגדל אחד על אחד, כאשר דבר אחד זז, כל המגדל זז כמגדל אגוזים. הכל קשור לראשון ולשלישי וכך הכל בנוי כאחד, וכך החיים והזמנים של האדם. הקב״ה נתן את הבוקר, שבבוקר הכח של האדם והריכוז של האדם יהיה בנוי לצורת חשיבה מסוימת, ואת הצהריים לחשיבה וראיה אחרת, ואת הלילה לחשבון נפש עמוק, וכך הכל כפתור ופרח, כפתור ופרח, כמקשה אחת, היום עולה מתוקן, כאשר ההחלטות יציבות מחשבון עמוק, ולא החלטות של בוקר, החלטות של לילה והחלטות של צהורים, כל דבר בנוי כמקשה אחת. התבוננות עמוקה, ראיה עמוקה והחלטה מוסכלת אחת, נקייה, עם יראת ה׳.
וכך נתן לנו הקב״ה את כל ימות השבוע כעולם לעצמו, ובסוף השבוע נתן לנו את יום השישי לחשבון הנפש, ובשבת להיכנס כבריאה חדשה. הקב״ה חילק לנו את החיים בעוד חלוקה חשובה ביותר, על פי חמישה חומשי תורה. ראשית השנה אחרי חודש האיתנים, ימי אלול ותשרי מתחילים את ספר בראשית, שהוא ״ספר הישר״, בריאת העולם, איך כל דבר נברא בחכמה עצומה, חכמה אלוקית, אין בה שום שכל, אין מחשבה תפיסה בה כלל.
וכך כל הדורות מאדם וקין והבל, ירידה חמורה מיציר כפיו של הקב״ה, עד רוצח, חטא עץ הדעת, ירידת הדורות, סדום ועמורה, דור ההפלגה, להתדרדר למצב שבונים מגדל ולהילחם עם הקב״ה, חלוקת העולם לשבעים שפות, לשבעים אומות, עמידת אברהם אבינו יחידי בעולם כנגד נמרוד וכנגד כל הכופרים, עקדת יצחק, חיי יצחק, ימי יעקב אבינו בכל המצבים ובכל ההתמודדויות, לידת שבטי י-ה עדות לישראל, הכנת המרכבה להקב״ה, שלושת הרועים, ארבעה האמהות, יוסף הצדיק המשביר בארץ מצרים ופרשת ויחי.
מסתיים זמן בשנה, זמן בחיים של האדם, כל שנה ספר בראשית מזכך חלק בנפש שלנו, בזמן המסוים של הבניה של השנה.
הלימוד, ההתעמקות, החידושים, הביאורים, השבוע תם ונשלם עד שנה הבאה, זמן התיקון של ספר בראשית ועכשיו נכנסים לפרק שני בחיים, פרק שיעבוד בני ישראל בארץ מצרים, ובני ישראל קדושים קושרים לימים אלו את ימי השובבי״ם, זמן של תיקון לנפש הן בגלגול זה הן בגלגול קודם, מה שפגשנו וקלקלנו בניצוצות הקודש.
הימים ימי מלחמה בנפש, של רצונו של פרעה שהוא הסטרא אחרא, לשלוט על האדם והמלחמה לצאת מן המיצר ולתקן את המעוות. וכך בכל ענין וענין לנקות ולצאת מן המעוות, וזה ההתחלה של ספר שמות.
והנה לימוד גדול לומדים בפרשה, ״ויאמר משה אל האלוקים, מי אנוכי כי אלך אל פרעה״ וגו׳ ״ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות, כי אנוכי שלחתיך״ וצריך להבין, מה פירוש הכוונה ״זה לך האות״, הרי משה לא ביקש אות, הוא רק טען מי אנוכי כי אלך אל פרעה.
והנה עלינו לדעת וללמוד יסוד גדול בחיינו. מובא במדרש (רבה ג,ג) ״ועתה לכה ואשלחך אל פרעה״ אמר רבי אלעזר, לכה ודאי, לומר אם אין אתה גואלם, אין אחר גואלם ע״כ.
ובדברי המדרש האלו עלינו ללמוד לימוד עצום ולחדד אותו חזק בנפשנו, לכל אדם ואדם יש בעולם הזה תיקון ותפקיד מיוחד, אשר עליו בא לעולם. ויש נשמה פרטית להעלות את עצמו ובני ביתו התלויין בו. וישנם נשמות כלליות, דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, ועליו להנהיג את עם ישראל, כל אחד ואחד לפי ערך נשמתו.
והקב״ה מזמין לכל אחד את כל הסיבות הנצרכות לו דייקא, לפי מצבו, שיוכל להשלים תפקידו.
והעשיר שהוטל עליו התפקיד לעשות צדקה וחסד, מזמנים לו מן השמיים כסף וזהב. ולעומת זאת העני, שעליו הוטל להנות מיגיע כפיו, להשלים נפשו במשא ומתן באמונה, מזמינים לו צרכיו לפי תפקידו.
וכן הוא בכל דבר ודבר ואסור לאדם להתלונן ולהתרעם, אם היו נותנים לו תפקיד אחר בעולם, היה עושה דברים אחרים בצורה אחרת, והיה עובד את הקב״ה ביתר שאת וביתר עוז, ומקנא בחבריו שעושה מעשים גדולים. על האדם לדעת שזה התיקון שלו, ואת הכלים שקיבל, הם הכלים שלו בחיים שלו.
ועל זה אמרו רבותינו ״ואהבת את ה׳ אלוקיך, בכל לבבך״ ורש״י פירש שלא יהיה ליבך חולק על המקום, ונכון שלא יהיה ליבו חולק על המקום שנתנו לו מן השמיים.
ונחשוב בדעתינו, עם ישראל היו בארץ מצרים בני מלכים. יוסף משנה למלך, יעקב היה עשיר מופלג, וביום אחד הכל נגמר. יום אחד לצאת מבן מלך, לעבוד עבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה. והם עמדו בתעצומות נפש, הבינו שזה מה שהקב״ה מצפה מהם, ושינו את כל תפיסת העולם שלהם.
עד אז הבינו שעבודת ה׳ שלהם היא בני מלכים, ופה ביום אחד הבינו שהכל השתנה, ומבני מלכים עבודת ה׳ היא עבדים לפרעה ארבע מאות שנים. והתורה מפרשת ואומרת ״וירבו ויעצמו במאוד מאוד״ והתורה אומרת ״בכל מאודך״, עם ישראל קיבל במאוד מאוד, בכול מאודו, את שינוי התיקון שלהם בעולם.
ולכן עלינו לדעת, שלכל אדם יש נשמה ולכול נשמה יש אות בתורה, שמשם יונקת את כל כוחה. והמבין סוד האות שלו בתורה, מבין ויודע את כל שורש עבודתו בעולם. ומצאנו צדיקים וקדושים, שהיה להם בחיים הארה על מצוה מסויימת, משום שהגיעו לסוד האות שלהם בתורה.
ולכן עלינו לדעת מה התיקון שלנו בעולם ולמצוא את הדרך שבה יש יותר נחת להקב״ה ושם להתרכז ולהתמקד בכל כוחנו בעשית התיקון שלנו בשלמות, בלי להיות ליבנו חלוק על המקום בשלמות גדולה, וכך להיכנס לימי ספר שמות באמונה, בבטחון, בשמחה ובתמימות בהקב״ה ובדבקות במעשינו, שמשלימים את העולם ומכינים אותו לתיקון השלם ולביאת משיח צידקנו במהרה.
יאשיהו יוסף.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.