שלום וברכה מורי ורבותי!
ומהיום אנחנו מתחילים את ימי השובבי"ם.
ימי השובבי"ם אלו השבועות שבהם יש את הכח הגדול ואת הסגולה האדירה לזכות ולהתחזק בקדושה ולכפר על עוונות שכאלו מהעבר.
מה היא אותה קדושה נכספת? מה כחה? מה רצה מאיתנו בעצם הקדוש ברוך הוא?
אומר לך ה' יתברך: "יקירי! המח שלך הוא לא סתם עוד איבר שנמצא בגוף הוא, קודש הקודשים של בית המקדש האישי שלך, ואל תוך קודש הקודשים הזה אסור להכניס דברים זרים, לתוך קודש הקודשים הזה אסור להכניס דברים שהם לא מאה אחוז של קדושה וטהרה.
"תשמור על קודש הקודשים שלך, ואני אשמור על כל בית המקדש שלך,
אני אשמור על רמ"ח איבריך ושס"ה גידיך. אל תלכלך, אל תזהם לי את קודש
הקודשים, אל תהרוס לי את הקדושה שלו, ותראה איך הכל ימשך לאחר הקדושה".
כל
הרוחניות והגשמיות של האדם, כל ההצלחה בלימוד התורה הקדושה, כל ההצלחה
בעסקים, כל ההצלחה בכל מה שקשור לעניינים חברתיים, כלליים ופרטיים, נתונים אך ורק לפתחה של השמירה על הקדושה.
ככל
שאדם מקבל על עצמו לשמור על עצמו יותר, ככל שאדם מקבל על עצמו להתעלות
בדרגות גבוהות יותר, הוא יזכה לאור גדול בכל מה שסובב אותו, והאור הזה הוא
טוב אך ורק למעננו.
ה' לא צריך את זה בשבילו, הוא עושה לנו את זה אך ורק מתוך אותה אהבה מיוחדת ונדירה של אב לבנו, והרבה יותר מאבא רגיל לבן רגיל.
"בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב), "אלוהיהם של אלו שונא זימה" (סנהדרין ק"ו ע"א).
ואם הקדוש ברוך הוא שונא אותה, כל שכן וקל וחומר שהוא לא רוצה לראות אותה בתוך המחנה הקרוב שלו.
בשבועות הללו כולנו מתחזקים, יוצאים לתעניות דיבור שחשובות וטובות הרבה יותר אפילו מתעניות של אוכל וזוכים לקדושה, לטהרה, לנחת, לשלווה, לשמחה, ולמילוי כל המשאלות לעבודת ה' יתברך.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.