שלום וברכה מורי ורבותי!
והיום כולנו בצום עשרה בטבת.
כולנו בתענית מסביבות השעה חמש בבוקר עד סביבות השעה חמש בערב, כל ארץ ועיר לפי לוח השנה האישי שלה, על חורבן בית המקדש.
כל כך הרבה שנים חרבו, לפעמים אנחנו מרוב אבל לא חשים בחסרונו של בית המקדש.
לפעמים
מרוב שהתרגלנו לצרות הצרורות ההודפות אותנו, לכבודו של ה' יתברך, המושפל
עד עפר, לכבודם של עם ישראל שבאזורים מסוימים בארץ ובעולם מפחדים להסתובב
ולהצהיר: "אני יהודי", כבר נהיה חלק מהשגרה, כבר נהיה חלק מהפחד היומיומי,
ואנחנו לא מבינים מה היה שם בבית המקדש.
התעניות האלה מזכירות לנו, הרעב המציק הזה אמור להיות נורה אדומה לכל אחד מאיתנו ולומר: "יקירי!
אתה לא נמצא במצב המיטבי שלך, אתה בן של מלך, יכולת להתנהל אחרת, יכולת
לחיות אחרת, יכולת היום להיות ברמה רוחנית וגשמית גבוהה הרבה יותר".
והכל היה מגיע מאותו בית גדול, מהתפילות, מהסנהדרין, מהכהנים שהיו שם, היום אין לנו את זה.
לוקחים פסק זמן קצר ביום הזה וזוכרים למה אנחנו מתענים, זוכרים מה חסר לנו, מבינים מה הוא הדבר שיחזיר לנו את בית המקדש, ובראש ובראשונה אהבת חינם.
כי בית המקדש השני נחרב אך ורק בגלל לשון הרע, בגלל שנאת חינם, ויבנה בעזרת ה' במהרה בימינו אך ורק על ידי אהבת חינם.
לקבל משהו טוב נוסף, לקבל הארת פנים, לקבל חסד עם האחר, ונזכה יחד כולנו במהרה בימינו לביאת גואל צדק ובניין בית קדשנו ותפארתנו אמן ואמן
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.