"היום בתניא" שבת קדש י תמוז:
כדוגמת אור הירח:
הירח נחשב לעצם חשוך, המקבל את אורו מהשמש. ובכל זאת, אין להשוות את אור השמש המאיר בלילה דרך הירח, אל אור השמש המאיר ישירות ממנה ביום.
וכך גם בענין הבריאה. אין להשוות את האור הנמשך לנבראים הפרטיים המקבלים את חיותם על ידי החילופין והתמורות, עם האור הנמשך לנבראים המקבלים את חיותם ישירות מהאותיות עצמם - כך, שהנבראים המקבלים את חיותם על ידי החילופין והתמורות, נחשבים לפחותי הערך לעומת הנבראים המקבלים את חיותם מהאותיות עצמם.
...
נקודה נוספת - הדיבור שבמאמרות בשילוב האור משם הוי':
נקדים, שעל הנאמר בזהר שהלבנה "לית לה מגרמה כלום" (אין לה משל עצמה כלום). מבואר בחסידות, שאין הפירוש, שאין ללבנה שום אור ממש משל עצמה. אלא, שאין הלבנה יכולה להאיר (עם האור שיש בה) עד שתקבל אור מאור השמש.
וכן הוא גם בנמשל, בדיבור העליון שבעשרה מאמרות (שהוא בחינת המלכות היורדת לעולמות "בריאה יצירה ועשיה", שגם עליה נאמר ש"לית לה מגרמה כלום"). הנה גם כאן, אין המלכות יכולה לרדת ולברוא בריאה שהיא "יש מאין", עד שתקבל את הכח המיוחד לזה משם הוי' (המורה בין השאר, על בחינת מהותו ועצמותו יתברך).
הוה אומר: שכדוגמת הלבנה שאינה מאירה בלילה (עם האור העצמי שלה), אלא לאחר שהיא מקבלת את הכח המיוחד לזה מהשמש. הנה כך הוא, גם בצירוף האותיות עצמם שבמאמרות (אלו המהוים את הנבראים שרמתם גבוהה), וגם בחיות הפרטית הנמשכת לכל פרטי הנבראים (שהם "פחותי המעלה") - הרי שבכל אחת מהבחינות הללו, עצם ההתהוות של "יש מאין" היא רק בכח עצמותו יתברך (המשולב בחיות המצומצמת הנמשכת בדבר ה' שבמאמרות).
...
חבר נכבד:
*מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים ליד שלחן השבת.
שבת שלום!
הרב יקותיאל גרין מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם, הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
כדוגמת אור הירח:
הירח נחשב לעצם חשוך, המקבל את אורו מהשמש. ובכל זאת, אין להשוות את אור השמש המאיר בלילה דרך הירח, אל אור השמש המאיר ישירות ממנה ביום.
וכך גם בענין הבריאה. אין להשוות את האור הנמשך לנבראים הפרטיים המקבלים את חיותם על ידי החילופין והתמורות, עם האור הנמשך לנבראים המקבלים את חיותם ישירות מהאותיות עצמם - כך, שהנבראים המקבלים את חיותם על ידי החילופין והתמורות, נחשבים לפחותי הערך לעומת הנבראים המקבלים את חיותם מהאותיות עצמם.
...
נקודה נוספת - הדיבור שבמאמרות בשילוב האור משם הוי':
נקדים, שעל הנאמר בזהר שהלבנה "לית לה מגרמה כלום" (אין לה משל עצמה כלום). מבואר בחסידות, שאין הפירוש, שאין ללבנה שום אור ממש משל עצמה. אלא, שאין הלבנה יכולה להאיר (עם האור שיש בה) עד שתקבל אור מאור השמש.
וכן הוא גם בנמשל, בדיבור העליון שבעשרה מאמרות (שהוא בחינת המלכות היורדת לעולמות "בריאה יצירה ועשיה", שגם עליה נאמר ש"לית לה מגרמה כלום"). הנה גם כאן, אין המלכות יכולה לרדת ולברוא בריאה שהיא "יש מאין", עד שתקבל את הכח המיוחד לזה משם הוי' (המורה בין השאר, על בחינת מהותו ועצמותו יתברך).
הוה אומר: שכדוגמת הלבנה שאינה מאירה בלילה (עם האור העצמי שלה), אלא לאחר שהיא מקבלת את הכח המיוחד לזה מהשמש. הנה כך הוא, גם בצירוף האותיות עצמם שבמאמרות (אלו המהוים את הנבראים שרמתם גבוהה), וגם בחיות הפרטית הנמשכת לכל פרטי הנבראים (שהם "פחותי המעלה") - הרי שבכל אחת מהבחינות הללו, עצם ההתהוות של "יש מאין" היא רק בכח עצמותו יתברך (המשולב בחיות המצומצמת הנמשכת בדבר ה' שבמאמרות).
...
חבר נכבד:
*מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים ליד שלחן השבת.
שבת שלום!
הרב יקותיאל גרין מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם, הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.