ב"שער היחוד והאמונה":
בחלק זה של התניא שנים עשר פרקים המוקדשים למצות אחדות ה' - ובהם למדנו על מהותה של מצוה זו, כפי שהיא עולה מדברי הזהר והאריז"ל, והיסודות שהציב הבעש"ט בנושא זה.
באופן כללי נראה, כי רבנו מתמקד כאן בשתי נקודות המשולבות זו בזו:
א. בששת הפרקים הראשונים א-ו מבואר: כיצד ברא הקב"ה את עולמו, בריאה שהיא "יש מאין" - שללא החיות האלוקית המפעמת בקרבו, אין לו לעולם שום קיום כלל.
ובפרטיות יותר אף מודגש: שאין לדמות כלל את החיות האלוקית המהוה ומחיה את הנבראים, לנשמה המחיה את הגוף (שהרי לגוף יש גם חיות עצמית משלו). אלא, לאור השמש הנמשך מהשמש, שהוא מקור חיותו הבלעדית.
ובששת הפרקים האחרונים ז-יב מבואר: כיצד האור שצומצם ונמשך מטה לצורך הבריאה, לא נותק לעולם ממקורו.
שכן, גם הספירות המתגלות בעולם האצילות (לאחר שנאצלו נמשכו והתגלו בו אחר ה"צמצום הראשון"), וגם בחינת המלכות ודבר ה' שבעשרה מאמרות (היורדים מטה יותר ומהוים ומחיים את העולמות "בריאה יצירה ועשיה" בפועל ממש), קשורים ומיוחדים ממש עם "עצמותו ומהותו יתברך" (וכנאמר בזהר ש"איהו וגרמוהי חד").
...
חבר נכבד:
*סיכום זה, וכן כל קטעי "היום בתניא", מהוים תקציר מהמבואר בהרחבה בבאור התניא שלי "משכיל לאיתן" - שנכתב בהוראת הרבי וברכתו.
*עם סיום הלימוד בחלק השני של התניא, שהוא כנגד החומש השני (חומש שמות), נאחל לכולנו "חזק חזק ונתחזק" בהמשך הלימוד בשלשת חלקי התניא הנוספים.
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
ערב חג הגאולה יב-יג תמוז
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.