עש"ק פרשת קרח
בחו"ל חקת בא"י תשע"ט
לידידי ומכרי קוראי
ומתענגי 'מעדני הפרשה' הע"י
למרות שאנו נמצאים
כעת בפרשיות קורח חוקת, נזכרתי השבוע בדברי רש" הקד' בפרשת שופטים, שם מסופר
כי כאשר יוצאים למלחמה על העמים, ונגש הכהן לדבר את העם ואמר להם 'אתם קרבים היום
אל המלחמה' מביא רש"י את דברי הגמ' במס' סוטה, כדלהלן:
'על אוביכם - אין אלו
אחיכם, שאם תפלו בידם אינם מרחמים עליכם. אין זו כמלחמת יהודה עם ישראל, שנאמר
ויקומו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערומיהם הלבישו מן השלל וילבישום
וינעילום ויאכילום וישקום ויסיכום וינהלום בחמורים לכל כושל ויביאום יריחו עיר
התמרים אצל אחיהם וישובו שומרון, אלא על אויביכם אתם הולכים.
ולמה נזכרתי בזה
השבוע?
רבבות נתקעו השבוע
ברחבי ארצנו הקדושה בפקקים אינסופיים עקב הפגנות האתיופים, חתונות נותרו ריקות,
חתנים וכלות נתקעו אף הם ושאר עמך בית ישראל, המסיימים את עבודתם ורק מצפים להגיע
הביתה.
אין מה לדבר, בני
תורה עדיין זהב לעומת האתיופים, אמנם למי שתקוע בפקק לא משנה כלל אם זה בגלל גזירת
גיוס או בגלל אתיופי שחש גזוע, בשני המקרים החוסם את הכביש הוא גזלן וחמסן בגזל
שאין לו השבה. רק שמאתיופי לא מצפים ליראת שמים והתחשבות בצער הזולת, משא"כ
ממי שלמד תורה, שחז"ל מבארים כמה חמור העוון למי שגורם שיגידו 'אוי לזה
שלימדו תורה'.
ובכל זאת, כאשר
ראינו את הבלוקים שהאתיופים העיפו על השוטרים ואת הרכבים שניתצו והציתו באש ללא
שמץ רחמים, שוכנענו כי המפגינים החרדים, לא משנה אם אלו בני תורה או סיקריקים
משועממים, עדיין יש בהם ניצוץ יהודי, ורחמנים בני רחמנים הם.
כידוע, יש פוסקים
שפסקו כי יהודים גמורים הם, ויש שפסקו כי הם ספק יהודים, ולעומתם הג"ר
אביגדור מילער זצ"ל ועוד פסקו כי הם גוים גמורים, כמדומני, כי מי שראה את חמת
הרצח בפנים בהפגנותיהם קשה להשתחרר מהרושם שיהודים לא מתנהגים כך, עד כדי כך,
ששוטר פיחד לפצוע את המפגין מחשש שיהפוך לנכה ויחזור אליו בהפגנות הנכים...
ואני יותר חושש שלא
יחזרו בתשובה ויהפכו לנו את הפגנות הגיוס למלחמה.
יתרה מזאת, השבוע הם
הוכיחו כי הסטיגמה שהם טוענים שהדביקו עליהם וההתייחסות שמתייחסים אליהם כאל חיות
פרא, מוצדקת.
לדעתי, יש רק דרך
אחד לחנך אותם ולגרום להם להפסיק להפגין: מפגין מתפרע שיורשע, תישלל אזרחותו
ויועלה על טיסה בחזרת לארץ מולדתו, לקיים מה שנאמר במגילת אסתר: 'להראות העמים והשרים
את-יופיה', אולי שם יקבלו יחס יותר יפה מאשר מארחיהם בני ישראל.
מישהו ניגש אלי ושאל
אותי בחיוך, כי למרות שתמיד חינכו אותנו כי מוצא האדם אינו מן הקוף, האם אחרי
שראינו את התנהגותם בהפגנות, אין מצב שנשנה את כיוון המחשבה בנידון?.
עניתי לו במעשה
שהיה: ילד מסורתי שאל את אמו: מה מוצא האדם? ענתה האמא: אדם הראשון יציר כפיו של
הקב"ה. שאל הילד בתסכול: שאלתי את אבא את אותה שאלה והוא ענה שמוצא האדם מן
הקוף? ענתה האם: אין סתירה בינינו, אני מדברת על המשפחה שלי והוא מדבר על המשפחה
שלו...
יש עוד הרבה לכתוב
בנידון, ועוד לא נגענו בקורח ובפרה האדומה, ונסתפק בזה בינתיים כי הנייר נגמר.
בברכת שבת שלום
ומבורך: ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.