שלום וברכה מורי ורבותי!
שבוע הספר מאחרינו, שבוע הספר במבטו הכוללני, ושבוע הספר התורני במבט יהודי יותר.
מה יש לנו ללמוד מהשבוע הזה?
מה יש לנו בכלל להבין על כל מה שקשור לקריאת ספרים?
עם
ישראל נקרא 'עם הספר', את השם הזה לא עם ישראל בחר, אלא אומות העולם בחרו
לעם ישראל בגלל שזה העם הנבחר שמתייחד יותר מכל עם אחר בקריאת ספרים.
מה עושים לנו הספרים בעצם?
כל
מידע שנאגר לנו במוח, בין אם ראינו, קראנו, או שמענו אותו- הופך להיות חלק
מאיתנו, בדיוק אבל בדיוק כמו שכל מה שאנחנו אוכלים או שותים הופך להיות
חלק מגופנו.
לפי זה הסבירו הראשונים מדוע אסר הקדוש ברוך הוא לאכול את החיות הטמאות.
החיות
הטמאות הן אלו שדורסות ואוכלות באכזריות. אמר האלוקים: "מי שיאכל חיה
שטורפת באכזריות, יסגל לעצמו את הטבע האכזרי של אותה חיה".
כך, והרבה יותר מכך, במשכן השכל, במוח שלנו, שם נמצאים הערכים הגדולים והכבירים שלנו, שם נמצאות ההחלטות האמיתיות שלנו.
ככל שנשבש אותם, אנחנו עלולים לדרדר את המוח שלנו לשאול תחתית.
רבי
חיים מוולוז'ין כותב בספרו 'נפש החיים' שקודש הקודשים של הגוף זה המוח,
ולכן גם מחשבה זרה או הרהור רע, הם כמו להכניס טומאה אל בית קודשי הקודשים.
זה
אומר שלפני שאתה אוחז ספר בידיים שלך, אתה אמור לחשוב טוב אבל טוב מאוד
האם הספר הזה הולך לשפר אותי, להפוך אותי לאדם טוב יותר, או לספר לי כל
מיני סיפורי אכזריות והחלטות שגויות שיפריעו להחלטות של החיים שלי?
האם
כאשר אני מכניס את הספר לילדים שלי, ספר של ילדים קטנים, ספר קומיקס או כל
דבר אחר, האם אני מחדיר בהם ערכים נכונים וטובים, או חלילה וחס להיפך?
והחשוב
ביותר, כאשר אתה קורא את חכמת התורה, את החכמה האלוקית, שם ברור לך שאתה
מנקה ומטהר ומזכך את שכלך, ומשם תוכל לקבל את ההחלטות הטובות והנבונות
ביותר.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.