דור חדש של אדמורי״ם

מאת הרב מענדל ראטה

האברך הצעיר שמנגן פה עם הגיטרה מנגינת קאנטרי על מודה אני, הוא אדמו״ר. האדמו״ר מ״מבקשי השם״.

אני מכיר אותו טוב. אדם מיוחד מאוד. הוא גדל כילד חילוני גמור בבית חילוני אמריקאי. בגיל 12 הוא הרגיש שהוא לא שייך לדרך הזו והוא רוצה להיות יהודי מקורי כמו הבעל שם טוב ותלמידיו. הוא פשוט ערק מביתו על דעת עצמו, ואיזה אדמו״ר אחד באמריקה אימץ אותו בביתו כבן. (כמובן באישורו בלית ברירה של אביו הביולוגי). בימי בגרותו הוא עבר ללמוד בישיבה חסידית בארץ, ושם הוא התחיל לתת שיעורים בספר ׳אור החיים׳ לבחורים צעירים ממנו שהרגישו בו דמות רוחנית מיוחדת. הוא התחתן עם משפחה חסידית וויז׳ניצאית, ואחרי החתונה הוא החליט לפתוח חצר משלו. בדרך כלל אני מאוד חשדני על אברכים שמחליטים ביום בהיר לפתוח חצר חסידי, עד כמה כוונתם כנה וטהורה. אבל פניו המאירות של אברך זה, וגם ההסטוריה הייחודית שלו, גרמו לי לנסות לבדוק מקרוב. נפגשתי איתו כמה פעמים. האברך הזה יושב ולומד כל היום, בקי לא מעט בתורת הנסתר, והוא חי בהחלט ברמה של דביקות בבוראו, עם הרבה תמימות וטוהר לב.

והוא גם יודע לנגן יפה על גיטרה. המבטא שלו הוא מאוד חסידי רבני כזה, אבל על כך כבר נאמר: א געווארענער איז מער ווי א געבארענער.. (ביטוי ירושלמי ותיק, זה שמצטרף לקהילה לוקח את זה רציני בהרבה מזה שנולד אל תוכה בטבעיות..)