בס"ד, ערש"ק
פר' ויקהל תשע"ט, לידידיי היקרים קוראי הגליון מעדני הפרשה הע"י.
ידידי ושכני הגאון מוה"ר ירחמיאל מילשטיין שליט"א, רב
ביהמ"ד אשי ישראל ומגדולי מחזירי התשובה בארה"ב, סיפר השבוע (בשפה האנגלית ואני מתרגם):
עליתי על מטוס בדרכי לארץ הקודש וכאשר הגעתי קרוב למושבי העמסתי את מזוודת
היד שלי (הענד בעג) מעל המושב, אבל אז הבטתי בכרטיס שבידי והבחנתי כי מקומי נקבע להצטופף
בין 2 נשים.
כיון שהמטוס כבר היה ממש לפני נעילת הדלתות, הבטתי קדימה והבחנתי כי יש
מושבים פנויים בסוף המטוס, ולמרות שיותר נוח אולי לשבת בקידמת המטוס, העדפתי לוותר
על התענוג ולהתיישב במושב פנוי בסוף המטוס וכך אחסוך את הסיוט ל-12 השעות של הטיסה.
הדיילת שהבחינה כי אני מוריד בחזרה את המזוודה ומתקדם הלאה, הביטה בכרטיס
שבידי ואמרה לי בציניות: 'מקומך כאן, אדוני', כיון שלא רציתי לגרום מהומה, החלטתי
לא להזכיר את ענין הצניעות, רק אמרתי לה: אני מעדיף לשבת בסוף בספסל ריק, שזו בקשה
לגיטימית. אך היא הביטה עלי במבט אנטישמי ואמרה בהתרסה ובקול: 'סליחה אדוני, זה לא
אוטובוס ולא מחליפים מקומות, יש כרטיס וזה מקומך', אמרתי לה: 'אין בעיה, אני רוצה
לרדת מהמטוס בבקשה', 'ביקשת, קיבלת' אמרה הדיילת, בוא אחרי.
רק התחלתי לפסוע, קם ממקומו נוסע מבוגר, שדוקא לא היה נראה לי סימפטי
ואוהב ישראל במיוחד, וצעק לדיילת: 'אם הרב יורד גם אני יורד', הדיילת נדהמה והבינה
שהיא הגזימה, אך היה קשה לה לרדת מן העץ שטיפסה עליו ואמרה: אבדוק עם המנהל,
בינתיים שב כרצונך. הלכה בבושת פנים ולא שבה עד להמראה.
התיישבתי, והסתובבתי לעבר האיש שהיטיב עמדי ואמרתי לו (באנגלית כמובן), 'תודה
לך, אני מאוד מעריך את מה שעשית עבורי'.
תלה בי הלה זוג עיניים ושאל: 'עבורך? מה פתאום, זה עבור עצמי'.
כעת הגיע תורי לתלות בו זוג עיניים בתמיה: 'מה זאת אומרת עבורך'?
'פשוט מאוד' ענה האיש: כל פעם שמטוס מתרסק אני קורא אח"כ בעיתונות 'נס
גלוי קרא לרב שירד מהמטוס ברגע האחרון בגלל...', לכן, כששמעתי שאתה יורד, החלטתי
לא לקחת סיכון וגם לרדת...
ואם במטוסים ואנטישמים עסקינן, אספר סיפור ששמעתי מזמן:
יהודי חרדי עלה על מטוס והתיישב על מקומו, כעבור דקות ספורות עלתה גויה בעלת
מימדים והתיישבה במושב שלצידו ובגלל שהיתה 'בעלת מידות גדולות' ותפסה מושב וחצי
נאלץ היהודי להצטנף ולהילחץ לתוך החלון, אך כדי שלא לביישה, החליט להמתין כמה דקות
ובעדינות לנסות לפתור את הבעיה מבלי לגרום לחילול השם.
מה גדולה היתה הפתעתו, כאשר הגויה הזעיקה את הדיילת ואמרה לה כי לא נוח
לה לשבת ליד יהודי עם כל הבגדים השחורים הזוועתיים האלו, והיא תשמח אם יואילו
להחליף לה מקום.
הדיילת ההמומה פנתה לקידמת המטוס להתייעץ וחזרה כעבור דקות ספורות ואמרה:
'דיברתי עם הקפטן האחראי על הטיסה והוא אמר, כי המטוס אמנם מלא, אך יש מקום אחד
פנוי במחלקה הראשונה (פירסט קלאס). אז תקומי בבקשה ותאפשרי ליהודי הזה ללכת אחרי
לפירסט קלאס'.
עיניה של הגויה האנטישמית פילבלו בחוריהן ואמרה בגמגום: 'לא לזה התכוונתי,
אני בטוחה שהקפטן לא הבין את הענין וקרתה כאן טעות'.
ענתה הדיילת לעומתה: 'אני מכירה שנים את הקפטן שלנו מיסטר כהן, הוא לא
עושה טעויות...'
אחי היקרים, אני רוצה לשתף אתכם השבוע במיוחד בנבכי הכנת הגליון, ישנם
שבועות שכל מה שאני צריך לעשות, זה לעיין בכתבי היד שלי ולמצוא ווארטים הקשורים
לפרשה שכתבתי לי בעבר, אך השבוע תהיתי האם עדיין יהיה לי דברים חדשים, כי התוכן של
פרשת תרומה זהה לפרשת ויקהל וגם הפרשיות ויקה"פ נפרדות השנה, ולא היה נראה לי
שאוכל לכתוב רעיונות חדשים.
ואז אירע דבר נדיר: ישנם חידושים שעולים לי באקראי וישנם חידושים שעולה
לי רעיון ואני צריך לעיין בספרים ובמקורות לוודא שהדברים נכונים, אך יש ועולה לי
רעיון שנראה בעיני הזוי וחלומי ואז אני הולך לבדוק אולי בכל זאת החלום יכול לקרום
עור וגידים וכאשר אני מגלה שזה אכן כך, אני עומד משתומם ומודה לבורא עולם על החסד
המיוחד שהאיר לי.
כך קרה לי השבוע פעמיים, גם במאמר הראשון שבגליון, שעלה לי רעיון, אולי
מס' הפרשיות הסתומות והפתוחות שבפרשיות תרומה תצוה ויקה"פ תואם את מנין האבות
מלאכות והתחלתי לספור אותם וככל שהתקדמתי בספירה שטף זיעה קרה את ראשי מהתרגשות,
וכאשר סיימתי את הספירה והתברר כי הקרה ה' לידי וזה אכן תואם, פשוט קמתי ורקדתי
מרוב שמחה.
גם הווארט בעמוד ב' על 'ארון הברית' שמשלב תורה ותפילה, ותואם את טעמי
המקרא בשילוב עם ב' אגדות ממס' ברכות היא סיעתא דשמיא עצומה שמרגשת אותי.
תשמחו בשמחת התורה, תפתחו את הגליון ותרוו את צמאונכם, מבטיח אני לכם כי
הווארט של ארון הברית הנ"ל יאיר לכם את שולחן השבת כשצוטטו אותו למשפחתכם.
שבת שלום ומבורך: ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.