לתמי וינשטיין בבקשה דיי... !!!
מאת: קוראים שמתחילים להתעצבן.
מיצינו! שמענו! בחשנו! ומעכשיו גם נגעלנו! הבנו את הפרנציפ, קלטנו את הרעיון, אנחנו ילדים גדולים, מספיק עם הברברת! מספיק לערבב אותנו שוב ושוב, זה כבר מתחיל להרגיז, תשארי היכן שאת, אנו נישאר היכן שאנחנו, הכל בסדר והכל לא בסדר,
לא בסדר שאת ממשיכה לתקוף את הבאר ממנו היית אמורה לשתות מים, ולצערנו לא השכלת להרוות את נשמתך הצמאה במים רוחניים, והשקית את עצמך בכוס תרעלה, אבל זו זכותך, ובואי לא ניתמם, היי שלום היכן שאת, אינך חסרה לנו, ולא אנו לך, בגדול אפשר לומר שהיה לנו מסקרן כקוראים להיחשף לקלחת הרב גוונית שהנחתתם עלינו ביום בהיר, כל צד התאמץ לומר את דברו בדרך שלו, היה מי שנזכר, היה מי שבכה, היה מי שהצטער, היה מי שחיבק, היה מי שניסה לקרב, אבל עקרונית נחתנו בשלום ופנינו לכיוון איסוף הכבודה, וכל כבודה בת מלך פנימה, (מבחינתנו בכל אופן),
בסדר שאת מלאה טענות כרימון, כי אין לך דרך אחרת, אין לך אפשרות שונה מזו, ואנו מבינים זאת, שאין מצב שתבואי כיום ותאמרי אני חוזרת הביתה - לבית סבא וסבתא, לחמימות לאהבה לשורשים ולחיק המשפחה הנכבדה והיקרה,
מבחינתנו הפכנו דף, הסיפור מאחורינו, פנינו לעתיד משפחתנו ילדינו נכדינו ניננו עוללינו וטפינו, דשנו עד דק, איננו ממעלי הגירה, ואין בכוונתנו להמשיך ללעוס את הדיסה, הצדדים אמרו את גרסתם בצורה יפה וברורה קבל עם ועידה, וכל מילה נוספת מיותרת, כל ניסיונותיך לתפוס שוב כותרות בנידון מכאן ואילך, לא יעלו יפה כי הכל כבר דובר ואין מה לחדש, וחבל שנעלב שלועגים לאינטלגנציה שלנו, כך שנבקשך לחפש תעסוקה אחרת, ולשחררנו לנפשנו, אנו מצטערים שלא נתפנה שוב לעסוק בנושא, כי במילה אחת "מיצינו"! חלס! היינו פה! בבקשה שחררי, וילאה לנושא הבא.
מאחלים לך באמת אבל באמת בהצלחה, ושיהיה לך רק טוב, אמן.
מאת: קוראים שמתחילים להתעצבן.
מיצינו! שמענו! בחשנו! ומעכשיו גם נגעלנו! הבנו את הפרנציפ, קלטנו את הרעיון, אנחנו ילדים גדולים, מספיק עם הברברת! מספיק לערבב אותנו שוב ושוב, זה כבר מתחיל להרגיז, תשארי היכן שאת, אנו נישאר היכן שאנחנו, הכל בסדר והכל לא בסדר,
לא בסדר שאת ממשיכה לתקוף את הבאר ממנו היית אמורה לשתות מים, ולצערנו לא השכלת להרוות את נשמתך הצמאה במים רוחניים, והשקית את עצמך בכוס תרעלה, אבל זו זכותך, ובואי לא ניתמם, היי שלום היכן שאת, אינך חסרה לנו, ולא אנו לך, בגדול אפשר לומר שהיה לנו מסקרן כקוראים להיחשף לקלחת הרב גוונית שהנחתתם עלינו ביום בהיר, כל צד התאמץ לומר את דברו בדרך שלו, היה מי שנזכר, היה מי שבכה, היה מי שהצטער, היה מי שחיבק, היה מי שניסה לקרב, אבל עקרונית נחתנו בשלום ופנינו לכיוון איסוף הכבודה, וכל כבודה בת מלך פנימה, (מבחינתנו בכל אופן),
בסדר שאת מלאה טענות כרימון, כי אין לך דרך אחרת, אין לך אפשרות שונה מזו, ואנו מבינים זאת, שאין מצב שתבואי כיום ותאמרי אני חוזרת הביתה - לבית סבא וסבתא, לחמימות לאהבה לשורשים ולחיק המשפחה הנכבדה והיקרה,
מבחינתנו הפכנו דף, הסיפור מאחורינו, פנינו לעתיד משפחתנו ילדינו נכדינו ניננו עוללינו וטפינו, דשנו עד דק, איננו ממעלי הגירה, ואין בכוונתנו להמשיך ללעוס את הדיסה, הצדדים אמרו את גרסתם בצורה יפה וברורה קבל עם ועידה, וכל מילה נוספת מיותרת, כל ניסיונותיך לתפוס שוב כותרות בנידון מכאן ואילך, לא יעלו יפה כי הכל כבר דובר ואין מה לחדש, וחבל שנעלב שלועגים לאינטלגנציה שלנו, כך שנבקשך לחפש תעסוקה אחרת, ולשחררנו לנפשנו, אנו מצטערים שלא נתפנה שוב לעסוק בנושא, כי במילה אחת "מיצינו"! חלס! היינו פה! בבקשה שחררי, וילאה לנושא הבא.
מאחלים לך באמת אבל באמת בהצלחה, ושיהיה לך רק טוב, אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.