כמעט ולא עובר שבוע ולא שומעים על עוד סיפור כזה, היהדות החרדית מקצה לקצה מלאה בסיפורים כאלו, הרבה סוטים פדופילים ואחרים שמענים בני משפחה תלמידים במוסדות החינוך בחורים ואף מבוגרים, ולא נמצא מי ברחוב החרדי שירים את הדגל ויתחיל לעבוד
שיהיה ברור, מדובר במחלה קשה, והיא נחלת כולם בלי יוצא מן הכלל אין מי שיכול לטעון כי אצלו זה לא קיים מפני שזה לא נכון כולם מתמודדים עם הבעיה. והפתרון הוא כינוס של מומחים שיקימו מרכזי גמילה או קליניקות שיטפלו רק באנשים כאלו, יש מביניהם מי שאינם יכולים לשלוט על עצמם, הם מתחרטים מאוחר יותר אבל מאוחר מדי, מי שחשב בעבר כי זו תוצאה של מי שרחוקים מתורה ויראת שמים למד ולומד כי הם אנשי ספר מי שעסקו בהוראה בחינוך ומי שבאים ממשפחות טובות, מדובר במחלה קשה, ובניגוד למחלות אחרות נמצא כל כך הרבה ארגונים שמטפלים בהם, בנושא הזה משום מה אף אחד לא רוצה לטפל
והשאלה היא, האם אפשר להמשיך ככה מבלי לעשות בענין? היום ברור שלא, חייבים לעשות, מפני שאחרת המצב יילך ויחריף וימיט חורבן על מוסדות החינוך, הרבה הורים כבר היום רועדים לשלוח את ילדיהם לישיבות ובמיוחד היכן שיש פנימיה, ובמקום שנמצא את מי שמטפלים בנושא, נמצא את מי שכועסים על שכותבים על כך
מי היה מאמין כי במוסדות היכן שלא היה וויכוח כלל כי מדובר באונס ממש של 30 ילדים, נשכח לרגע מן העינויים, ימצאו מי אשר יאיימו כי אם חלילה ידברו על כך יחסלו אותם. זעקת ההורים והנפגעים כלל לא הזיז להם, ההיפך איימו עליהם. עכשיו הם למדו כי על איומים כאלה משלמים ביוקר
שימו לב, כשיקחו מן המוסדות כמה פרוטות 'מועצות גדולי התורה' למיניהם ירוצו להתכנס, אבל כשמאמללים כל כך הרבה ילדים ובחורים לא נמצא אחד ויחיד שיתבע את כינוסם של המועצות הללו לדון במצב הזה ומה עושים
אני יודע כי האדמורי"ם אינם המומחים כאן, אבל הם צריכים להורות למנהלי המוסדות להתכנס ולמצוא את המומחים הללו לתת להם את האור הירוק להתחיל לעבוד, וגם אם לא נציל במאת האחוזים אפילו אם נציל נשמה אחת כדאי הכל
הישיבה הזו בחיבוק ידיים ההתעלמות תעלה ביוקר לכל האדמורי"ם ראשי הישיבות והרבנים שיש בכוחם לעשות ולא עושים
מדובר פה בנפשות ממש, ואסור להמתין עוד יום
שיהיה ברור, מדובר במחלה קשה, והיא נחלת כולם בלי יוצא מן הכלל אין מי שיכול לטעון כי אצלו זה לא קיים מפני שזה לא נכון כולם מתמודדים עם הבעיה. והפתרון הוא כינוס של מומחים שיקימו מרכזי גמילה או קליניקות שיטפלו רק באנשים כאלו, יש מביניהם מי שאינם יכולים לשלוט על עצמם, הם מתחרטים מאוחר יותר אבל מאוחר מדי, מי שחשב בעבר כי זו תוצאה של מי שרחוקים מתורה ויראת שמים למד ולומד כי הם אנשי ספר מי שעסקו בהוראה בחינוך ומי שבאים ממשפחות טובות, מדובר במחלה קשה, ובניגוד למחלות אחרות נמצא כל כך הרבה ארגונים שמטפלים בהם, בנושא הזה משום מה אף אחד לא רוצה לטפל
והשאלה היא, האם אפשר להמשיך ככה מבלי לעשות בענין? היום ברור שלא, חייבים לעשות, מפני שאחרת המצב יילך ויחריף וימיט חורבן על מוסדות החינוך, הרבה הורים כבר היום רועדים לשלוח את ילדיהם לישיבות ובמיוחד היכן שיש פנימיה, ובמקום שנמצא את מי שמטפלים בנושא, נמצא את מי שכועסים על שכותבים על כך
מי היה מאמין כי במוסדות היכן שלא היה וויכוח כלל כי מדובר באונס ממש של 30 ילדים, נשכח לרגע מן העינויים, ימצאו מי אשר יאיימו כי אם חלילה ידברו על כך יחסלו אותם. זעקת ההורים והנפגעים כלל לא הזיז להם, ההיפך איימו עליהם. עכשיו הם למדו כי על איומים כאלה משלמים ביוקר
שימו לב, כשיקחו מן המוסדות כמה פרוטות 'מועצות גדולי התורה' למיניהם ירוצו להתכנס, אבל כשמאמללים כל כך הרבה ילדים ובחורים לא נמצא אחד ויחיד שיתבע את כינוסם של המועצות הללו לדון במצב הזה ומה עושים
אני יודע כי האדמורי"ם אינם המומחים כאן, אבל הם צריכים להורות למנהלי המוסדות להתכנס ולמצוא את המומחים הללו לתת להם את האור הירוק להתחיל לעבוד, וגם אם לא נציל במאת האחוזים אפילו אם נציל נשמה אחת כדאי הכל
הישיבה הזו בחיבוק ידיים ההתעלמות תעלה ביוקר לכל האדמורי"ם ראשי הישיבות והרבנים שיש בכוחם לעשות ולא עושים
מדובר פה בנפשות ממש, ואסור להמתין עוד יום
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.