בואו לא נרמה את עצמנו, אלו שמארגנים את הקמחא דפסחא אינם מתכוונים לשם שמים, וזה לא היה איכפת לי שיהיה שלא לשמה העיקר שידאגו ויהיה למי שצריך את מה שהוא צריך. אבל האם בשל כך מותר להגזים, לבזות אנשים בצורה שכזו?
בני בכורי מי שמכיר אותו יעיד כי הוא אחד מגדולי צדיקי דורנו צדיק במושגים של פעם, בכל ליל שישי בין השעות 2 לארבע בלילה הוא מחלק אוכל למי שאם יידעו שהם מקבלים זה יבייש אותם נורא, הוא עושה זאת בזמן שאיש לא יראה ולא יידע, הוא נזהר שאף אחד לא יראה איך שהוא מביא את זה להם, ועושה מאמץ אדיר שגם הם לא יראו אותו מביא להם את האוכל, להבטיח כי חלילה לא יצטרכו להתבייש, זו הדרך האמיתית לחלק אוכל וכל מה שצריך בצורה נכונה, להבטיח כי המקבל לא יצטרך להתבייש
בקמחא דפסחא זה הכל הפוך, מחלקים בקול רעש גדול מביאים צלמים להבטיח שיש תור גדול ושרואים את כל מי שבא לקחת, זה זועק לשמים, חייבים לעשות לזה סוף
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.