"כזה ראה וקדשׁ "

פרשת השבוע בא - מאת מזכה הרבים הסופר הרב מנחם אזולאי שליט"א:

"ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה" (י, יא)
שירא היה משה מכוח הקליפה שבפרעה, שמא ירצה חלילה להכניס את ישראל לשער ה -50 דטומאה שהיא כפירה ומינות רח"ל, ועל כן אמר לו השי"ת "בא" אני ואתה ואין לך לירא מפניו כלל (באר משה)

"כזה ראה וקדשׁ "

מחפשים את הנקודה הקטנה קטנה של הלבנה החדשה וכשמוצאים אומרים בית דין: מקודש מקודש. קידוש החודש זה המצווה הראשונה שנתן הקב"ה לעם ישראל. מה הסוד של המצווה הזאת? מה הסוד של הנקודה הקטנה שממנה מתחילה הלבנה החדשה? כשאתה לא מוצא בחברך שום דבר טוב, כשאתה רואה אצלו רק חושך, תמשיך לחפש, עד שבסוף תמצא. כמו משה רבינו שחיפש את נקודת האור של הלבנה החדשה ולא מצא, ובא הקב"ה ועזר ואמר לו: "כזה ראה וקדש".

אתה רואה את הנקודה הקטנה הזו שבקושי רואים אותה? כמה שהיא קטנה היא גדולה, היא נפלאה, תקדש אותה כי היא תפרח ותגדל עד שתהפוך לאור גדול.
הרבה יותר קל לנו לפסול, לראות את החסרונות, להחליט דיי מהר שאין לנו שום ענין משותף עם ה"טיפוס" הזה מאשר למצוא בו משהו טוב. צריך להתאמץ, כמו שמשה רבינו התאמץ וכשמתאמצים הקב"ה עוזר ומוצאים.

אסור לנו לחושב שאנחנו יותר טובים מאחרים. כל יהודי, יש בו משהו שאין בחברו. לכל אחד יש את המשבצת האישית שלו בתוך פסיפס הענק שכלל ישראל שותפים בו. לכל אחד יש את הנקודה המיוחדת שלו שבה הוא מצטיין, שבה הוא צדיק. זה כזה תענוג להפסיק לחשוב שאתה יותר טוב מכולם ולהתחיל לראות את הנקודות הטובות שיש באחרים. זה כזה תענוג לראות איך השני מצליח, איך הוא מתקדם אפילו יותר ממך ולשמוח בשבילו.

להמשך כנסו כאן:

נקודה טובה זה מושג אדיר. הדרך אל הקדושה חייבת לעבור דרך הכרת מעלתו של כל איש ישראל. זוהי עבודת קודש. לזהות את הטוב שבשני ולהתפעל ממנו. אתה מתחבר אל ה' עם הנקודה הזו. הצדיקים הגדולים עוסקים בעבודה הזו תמיד. ככה הם מעוררים רחמי שמים. ככה הם מקרבים את הגאולה. לפעמים לוקח זמן עד שמגלים את הנקודה הטובה אצל השני, אפילו שמכירים את האדם זמן די ארוך. אך אם תתאמץ, תזכה לאותה הזדמנות שבה הנקודה המיוחדת שלו תתגלה לך ואז פשוט תיגש ותגיד כמה מילים טובות. תתפעל. כמו דוד המלך שהוא השורש של כל הנקודות הטובות בעולם, שראה בכולם רק טוב, שאהב את כל בריותיו של הקב"ה כנפשו, עד כדי הבלגה, ויתור, והעברה על המידות כלפי רודפיו מבקשי נפשו. הוא היה יפה עיניים וטוב רואי, בעינו הטובה ראה את ההרחבה שבתוך כל צרה, את החן והחסד שבכל דבר, את היופי שיש בכל אדם ואדם. בזכות זה זכה להיות משיח צדקנו.

איזה חיים נעימים וטובים יכולים להיות לנו אם נתחיל להסתכל על בני אדם בעיניים טובות. כמו שה' מסתכל עלינו אפילו שאנחנו רחוקים משלמות.

"ישראל אשר בך אתפאר", אני מתפאר בכל מאמץ הכי קטן שאתה עושה, במיוחד בזמנים שקשה לך. כמו הצדיק שנקרא כך כי הוא מצדיק, כי הוא מומחה ללמד כף זכות על כל יהודי. זה מתחיל באנשים הכי קרובים אליך. כמו שיודעים להתחבר לילד עם איזה קושי, כך צריך לדעת להתחבר לבן זוג עם איזה קושי. במקום לראות שהוא לא כזה סימפטי, הוא לא כזה חכם, הוא לא כזה שיודע לתת מחמאות, הוא לא כזה מבין, הוא לא כזה מתחשב, הוא לא כזה מקשיב, תראה מה הוא כן. ואותו דבר להיפך. צריך לגדל אחד את השני, לתת המון כבוד, להתפעל, לוותר, להעניק, כשככה חיים ביחד, החיים הופכים לגן עדן.

אדם יכול להתלונן שנים על הבן זוג, לחשוב שאשתו מאוד גרועה, או להתלונן על איזה רב'ה בחיידר, או על השכנים שגזלו לו את השמש, או על איזה ילד שמקצר לו את החיים, והוא בטוח שהצרה היא בגלל הדבר הזה והזה ואחר כך הוא מגיע לאיזו השגה, לאיזו הבנה, הוא קולט שהצרה נמצאת בתוכו. כי אם היה מסתכל אחרת על החיים, אז פתאום הכל היה נראה לו אחרת, וזה בכלל לא הבת זוג, וזה בכלל לא השכן ולא הילדים.

יש לך בעיה עם איזה אדם? תגיד מילה טובה, על המקום הרע מסתלק ממנו, פתאום הוא מחייך אליך, פתאום אותו אדם שקודם היה לפי דעתך אדם רע פתאום הוא נהיה כזה טוב. כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.

מחפשים את הנקודה הקטנה של הלבנה החדשה ומקדשים אותה. לא צריך לחכות שתתגלה כל הלבנה. מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.
תתרכז בנקודה הקטנה שבה אתה רואה טוב אצל השני ופתאום תראה שאין רע, שהוא צדיק, שהנקודה הקטנה הזאת זאת המציאות שלו, וכל הדברים הרעים שלו זה קשקושים. ככה תעשה עם החבר וככה תעשה עם עצמך. זאת התורה הכי מפורסמת של רבינו הקדוש (רפב) שהיא מחייה אותנו, זו התורה שמדברת על הכבוד האלוקי שנמצא בכל יהודי ויהודי, זאת התורה שמקרבת המונים לרבינו.

"אין דבר כזה שאדם הוא כולו רע. כל יהודי יש לו נשמה קדושה, אי אפשר להגיד עליו שהוא חילוני, שהוא קשור רק לחול, שאין לו שם קשר עם הקודש. אם הוא לא התבולל, אם הוא לא הגיע למצב שהוא לא רוצה שהשם יהודי יקרא עליו, אז הוא לא חילוני.
העין הטובה היא זאת שתוביל לנו את החיים כך שיהיו לנו חיים טובים ומאושרים וכל פעם שקורה משהו לא טוב, אז נבין שזה בעצם נובע מעין הלא טובה שלנו, שהסתכלנו לא טוב על העניינים, וצריך אז ללכת קצת הצידה ולהרהר, לחשוב, מה בעצם קרה פה, עד שנגיע למסקנה שהכל תלוי בעיניים שלנו ונצליח לעורר את העין הטובה וככה נוכל להתקדם הלאה והלאה עד שיבוא משיח צדקנו שבזכות העין הטובה שלו זכה למה שזכה." (באור פני מלך)

עיניים טובות זה כל התיקון שלנו פה בעולם הזה. העין הטובה מחפשת את הנקודה הטובה, הגנוזה בפנים, בעומק הנשמה של הבן אדם, שאפילו לא רואים את זה, שיכולים לחשוב שהוא לא כל כך חיובי, לא כל כך טוב, אבל אצל הקב"ה הוא טוב ואצל הצדיקים הוא טוב, וגם אנחנו צריכים ללמוד את הדרך הזאת איך ללמד זכות על כולם, איך לאהוב את כולם, זאת העין הטובה.
יהודי צריך לסלוח, ללמד כף זכות. אם נזכור לעד כל חסרון, כל פגם, כל בעיה שהיתה לנו עם איזה אדם, לא יישאר לנו אדם אחד לתרופה. ואם זה כל כך פגע בי שאני לא יכול לסלוח, עדיף לגשת לאותו אדם ולומר לו, להוציא את זה מהלב, להשתחרר מזה, כדי שההקפדה הזו לא תגיע לשנאה ח"ו.
המשימה של החיים שלנו זה לסגל לעצמנו עין טובה. לא לקנא בשני, לשמוח בהצלחה שלו, אם תשמח ה' יתן גם לך. זה נסיון כל כך קשה, בואו לא נשקר את עצמנו, לכולנו יש עדיין עין רעה, קשה לנו לראות שהשני מצליח, שהוא מתקדם הרבה יותר
מאיתנו. כמה צריך לבכות לה', ה'
מה אני עושה עם העין הרעה שלי, אני כבר לא יכול לקנא יותר, זה כזה סבל, כאלה יסורים, תעזור לי להבין סוף סוף שהשביל שלי להגיע אל פיסגת ההר לא מתנגש בשום אופן עם השביל של השני, שאלה שני שבילים נפרדים לגמרי ובלאו הכי את מה שמחכה לי הוא לא יכול לקחת לי.