בתחילת הפילוג הרשמי בין המחבלים לשונאים יצאו המחבלים בקול זעקה גדולה ומרה כי להם 'נוסח' משלהם ומבקשים שיתנו להם לחיות עם ה'נוסח' שלהם, היה זה דוד זיכרמן שטען כי כל מה שהם מבקשים שיתנו להם לחיות עם ה'נוסח' שלהם שהוא שונה וזה כל מה שהם מבקשים.
אז הנה, מאפשרים למחבלים לחיות עם הנוסח שלהם, איש לא יוצא נגד שיטותיהם, מי שנלחמים בכל כוחם הם המחבלים נגד ה'נוסח' של השונאים, זועקים כי ה'נוסח' של השונאים הוא שמד, והשאלה מה קרה, האם לא טענתם כי לכל אחד 'נוסח' משלו וצריך לאפשר לכל אחד את ה'נוסח' שלו?
איך יסביר דוד זיכרמן ועמו דוברי המחבלים את הגישה הזו, שהם נלחמים בכל כוחם ב'נוסח' של השונאים, ואם להם זה מותר מדוע שיהיה אסור לשונאים להלחם ב'נוסח' של המחבלים?
הצביעות המחבלית מגלה את צבעיה, אין כאן ענין של 'נוסח' יש כאן ענין של שלטון מי יהיה ה'גדול' מי ינהל את הלשכה של ה'גדול' למי יצטרכו להתחנף ובעיקר אצל מי יצטרכו להשאיר את הצ'קים הכבדים, אין כאן כל אידיאולוגיה, יש כאן מאבק על כח ושלטון. ה'אידיאולוגיה' הוא צבע, כך עשה הרב שך בשעתו כשקרא למלחמה על הרבי מגור שכל כולה היה על שלטון, המלחמה היתה על 'רוטציה' ו'יחודיים' שאין בה שום דבר עם אידיאולוגיה, ואז כשתפסו שזה נראה מאוד לא טוב פיתח הרב שך אידיאולוגיה אנטי חסידי בעיקר בחב"ד ועוד עניינים כאלו בשביל לכסות על האמת והוא המאבק על השלטון באגודת ישראל ובמועצת
גם היום המאבק הוא על שלטון מי ישלוט בציבור הליטאי, ובשביל שזה לא יראה מכוער אז יוצרים מסווה של אידיאולוגיה שאם המחבלים היו בשלטון היינו מוצאים קנאים בעבר האחר נגדם זועקים כי הם הפשרנים
מציאות היא, מאז שהם חדרו לעירית ירושלים הם אלו המסייעים לחילולי שבת ולמעשים נוראים של ניר ברקת המטמא את העיר עם הכח של המחבלים, הם אלו שמינו רב ראשי ציוני למרות שהרב אלישיב נלחם בכל כוחו נגד, אין להם כל ענין אידיאולוגי, יש להם ענין לשבור את השונאים והם מקוים כי על ידי פשקווילים מן הסוג הזה יילך להם להכתיר בעתיד את שמואל אויערבך ל'מרן'
הם יכולים לשכוח מזה, לאחר כל מה שעברנו בשנים האחרונות, שמואל אויערבך יזכר כזקן ממרא לדראון עולם, הוא לא יהיה עוד מנהיגם של הליטאים הוא איבד את כל עולמו מפני שנתן יד למעשים הללו
אז הנה, מאפשרים למחבלים לחיות עם הנוסח שלהם, איש לא יוצא נגד שיטותיהם, מי שנלחמים בכל כוחם הם המחבלים נגד ה'נוסח' של השונאים, זועקים כי ה'נוסח' של השונאים הוא שמד, והשאלה מה קרה, האם לא טענתם כי לכל אחד 'נוסח' משלו וצריך לאפשר לכל אחד את ה'נוסח' שלו?
איך יסביר דוד זיכרמן ועמו דוברי המחבלים את הגישה הזו, שהם נלחמים בכל כוחם ב'נוסח' של השונאים, ואם להם זה מותר מדוע שיהיה אסור לשונאים להלחם ב'נוסח' של המחבלים?
הצביעות המחבלית מגלה את צבעיה, אין כאן ענין של 'נוסח' יש כאן ענין של שלטון מי יהיה ה'גדול' מי ינהל את הלשכה של ה'גדול' למי יצטרכו להתחנף ובעיקר אצל מי יצטרכו להשאיר את הצ'קים הכבדים, אין כאן כל אידיאולוגיה, יש כאן מאבק על כח ושלטון. ה'אידיאולוגיה' הוא צבע, כך עשה הרב שך בשעתו כשקרא למלחמה על הרבי מגור שכל כולה היה על שלטון, המלחמה היתה על 'רוטציה' ו'יחודיים' שאין בה שום דבר עם אידיאולוגיה, ואז כשתפסו שזה נראה מאוד לא טוב פיתח הרב שך אידיאולוגיה אנטי חסידי בעיקר בחב"ד ועוד עניינים כאלו בשביל לכסות על האמת והוא המאבק על השלטון באגודת ישראל ובמועצת
גם היום המאבק הוא על שלטון מי ישלוט בציבור הליטאי, ובשביל שזה לא יראה מכוער אז יוצרים מסווה של אידיאולוגיה שאם המחבלים היו בשלטון היינו מוצאים קנאים בעבר האחר נגדם זועקים כי הם הפשרנים
מציאות היא, מאז שהם חדרו לעירית ירושלים הם אלו המסייעים לחילולי שבת ולמעשים נוראים של ניר ברקת המטמא את העיר עם הכח של המחבלים, הם אלו שמינו רב ראשי ציוני למרות שהרב אלישיב נלחם בכל כוחו נגד, אין להם כל ענין אידיאולוגי, יש להם ענין לשבור את השונאים והם מקוים כי על ידי פשקווילים מן הסוג הזה יילך להם להכתיר בעתיד את שמואל אויערבך ל'מרן'
הם יכולים לשכוח מזה, לאחר כל מה שעברנו בשנים האחרונות, שמואל אויערבך יזכר כזקן ממרא לדראון עולם, הוא לא יהיה עוד מנהיגם של הליטאים הוא איבד את כל עולמו מפני שנתן יד למעשים הללו
חיים שאולזון

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.