תובנות על מעצרו של אהרן רמתי הבוקר

מאת יעקב יוסופוביץ

הבוקר עם פרסום מעצרו של אהרן רמתי, זהו המשפט הראשון שנזכרתי בה: "חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם!".

עקבתי אחרי המשפט שדה שעשו לאיש, קראתי את כל הכתבות שעסקו "בכת המסוכן" וכולם ללא יוצא מן הכלל לא הצליחו לשכנע אותי שאכן מתרחשים שם דברים נוראיים המצדיק התערבות רשויות החוק.

מהצד החרדי נשמעו קולות שההוא לא מחנך בדרכם ובשיטתם של מרנן ורבנן ולכן יש לעצרו, ומהצד החילוני נשמעו קולות זעקה שהוא מנתק את הבנות ממשפחותיהם.

לחרדים אני אומר, גם אם מישהו החליט אחרת מכם, אין לכם את הזכות להחליט עבורו או עבור הבנות, שכולן בגירות. הרבה חסדויות יכולות בקלות להחשב ככתות. ובאשר לחילונים, אחרי ששמעתי איך הם מדברים, אני סבור שאולי דווקא ראוי להתנתק מהם, עם הורים שפלים כאלו גם אני הייתי מעדיף לחיות כמה שיותר רחוק מהם.

אבל התקשורת כדרכה החליטה שצריך לעצור את האיש והתקשורת כרגיל ניצחה הבוקר. זהו יום חגם של כל ההדס שטייףים וההיידי מוזסים למיניהם.

אני נזכר בסיפור ששטייף פרסמה בזמנו בקול רעש גדול על מקרה האונס המזעזע בקריית ספר שהתברר בסוף כמשהו שמעולם לא קרה, הייתי מעורב אישית בנסיון לשים את היד על התיק הרפואי המדובר, הכתבים סובבו אותי בכחש עד שהתברר שאין להם בכלל מקור לסיפור הלוהט.

בינתיים, כל מה שהצליחו למצוא בוודאות על רמתי זה שהמטבח שלו לא היה תקין ושהגז לא חוקי. נו שוין.

לסיכום, אני לא יודע איך ייגמר הסיפור אבל ליבי אומר לי שההר יוליד עכבר פיצפון כזה, שגם אם הוא יורשע במשהו זה יהיה כי יסבירו לא באמצעים כאלו ואחרים שזו הדרך היחידה שלו לצאת מזה נקי, אחרת ציד המכשפות יימשך עד אשר יקבלו את ליטרת הבשר העונתי שלהם.