דב הייקינד מסביר מדוע הוא השתתף בכינוס של סאטמאר וטוען כי הרבי רבי יואל בכה על כל חייל שנהרג שנא את נטורי קרתא וקבע כי מאחר והמדינה כבר קיימת אסור לפגוע בה

הציונים לא אהבו שדב הייקינד השתתף בכינוס של סאטמאר ושאלו אותוה יתכן, וזה המכתב שהוא ענה להם, לפיו הוא גילה עתה כי סאטמאר ציונים ייותר מן הציונים. וההוכחה, הציונים כלל לא בוכים כשחייל נהרג ואילו הרבי רבי יואל היה בוכה בדמעות שליש על כל חייל שנהרג

עוד הוא טוען כי הוא שנא את נטורי קרתא יותר מאשר הציונים שונאים אותם, ועל כולם הוא נגד ביטולה של המדינה או חלילה הריסתה, מאחר וזו כבר קמה דעתו שאסור להזיק לה

ולכן, מעתה הוא יילך לכינוסי סאטמאר לחזקם בציונותם

אבל יחד עם כל זאת, אני חייב להעיר הערה, מפני שדב הייקינד הוא פוליטיקאי שפירושו שקרן אין לו דבר עם האמת. מפני שאם הוא היה איש אמת, הוא היה אומר אמת, כי היה זה בערב בחירות, מצבי היה קשה, התמודד מולי אדם שאיים על עתידי, ולא היתה לי כל ברירה אלא להשתתף ולהבטיח כי בבחירות יצביעו בשבילי ולא בשביל המתחרה שלי