כי ענן הוי"ה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית
ישראל בכל מסעיהם .
ויש לומר - על פי המבואר בדברי רבנו ז"ל (ליקו"מ סימן קטו) כי מי שהוא הולך בגשמיות כל ימיו, היינו אדם שנמשך אחר חומריות וגשמיות הבלי עולם, הזה ונכשל בעבירות רחמנא לצלן, ואחר כך נתלהב לבו ורוצה לילך בדרכי השם יתברך, היינו שרוצה לחזור בתשובה שלימה, אזי מידת הדין מקטרגת עליו ואינה מנחת אותו לילך בדרכי השם יתברך, והוא מזמין לו מניעה, והשם יתברך חפץ חסד, הוא ולכן הוא מסתיר את עצמו בתוך המניעה.
ומי שהוא בר דעת ויש לו שכל הוא יודע שהקדוש-ברוך-הוא אב הרחמן, ורוצה שיחזור בתשובה אלא מחמת מידת הדין שמקטרגת עליו, ההכרח להסתיר את עצמו ממנו, כדי לראות איך יתגבר ברצונות וכיסופים חזקים לחזור באמת בתשובה, ולכן שולחים לו מניעות, ואם יש לו דעת ושכל ויודע אשר הקדוש- ברוך-הוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, והוא מסתתר בתוך המניעה בעצמה, ולא מסתכל על שום דבר, וחוזר בתשובה בלב אמת, אז לבסוף מתגלה אליו הקדוש-ברוך-הוא ומקבלו, אבל אם אין לו דעת ושכל, - תכף ומיד כשרואה המניעה שבאה לו על ידי זה הוא חוזר אחורנית .
להמשך כנסו כאן:
ובזה מנסים את כל אדם לראות אל מי יפנה בעת המניעות ששמים לו, והנה מניעה נקראת ענן וערפל, כי ענן וערפל היינו חושך, כי חושך הוא לשון מניעה כמו שכתוב (בראשית כב) "ולא חשכת". ולכן מי שיש לו שכל, הוא נכנס בתוך הענן והמניעה, ואינו מסתכל על שום דבר, מה שאין כן מי שאין לו שכל - תכף ומיד כשרואה ענן ומניעה, אז הוא חוזר אחורנית, כי הוא רואה לפי דמיונו שאין צריכים אותו.
וזה פירוש (שמות כ) "ויעמוד העם מרחוק", אלו פשוטי העם הנקראים 'עם' - תכף ומיד כשהם רואים מניעה ענן וערפל, הם עומדים מרחוק, והם אומרים: הרי לא רוצים שנחזור בתשובה, כי הרי יש לנו כל-כך הרבה מניעות, מה שאין כן "ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים", משה הוא הדעת של כל ישראל, כי מי שיש לו דעת ויודע אשר בתוך הענן והערפל גם שם נמצא אלוקים, הקדוש ברוך הוא, ע"י שמלביש את עצמו בתוך הטוב העולה כמספר אלקים" הכל ממנו יתברך, ולכן שום מניעה
ועיכוב לא יכול לעכב ולמנוע אותו מלחזור בתשובה .
וזה כי ענן הוי"ה על המשכן יומם. המשכן זה מקום של השראת השכינה, ואפילו שזה אור יום, בחינת יומם - עם כל זאת הענן המניעה והחושך מסבבים את המשכן, כדי מי שאין לו זכות לא יכנס שמה, אלא יחזור אחורנית, מה שאין כן מי שיתלהב בשלהובין דרחימותא, שלבו יבער אליו יתברך כמו אש, אזי ואש תהיה לילה שאפילו שיהיה לו תוקף הלילה שהוא החושך והמניעה אע"פ כן מרוב תבערת לבבו שיבער כמו אש אליו יתברך ע"י זה תמיד יוכל לחזור להקדוש-ברוך-הוא, שזה בו עם הענן הזה, שהן המניעות שמונעים אותו מלהתקרב אל הקדוש-ברוך-הוא. אבל אף על פי כן לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם ההתלהבות דקדושה של האש שבוערת בלבבו לחזור בתשובה שלימה אליו יתברך, ולא להסתכל על שום מונע ומעכב, זה ילך לפניו תמיד בכל מסעיו, כי באמת עובר על כל אדם בזה העולם כל מיני צרות וייסורים ומרירות ומכאובים, ונכשל במה שנכשל רחמנא לישזבן,
וכשרוצה לחזור בתשובה שלימה אליו יתברך, אז מתפשטים עליו המניעות והעיכובים, ומי שאין לו דעת ושכל הוא מתרחק, כי נדמה לו שלא צריכים אותו למעלה, מה שאין כן מי שלבו בוער בהתלהבות גדולה לחזור אליו יתברך, הוא לא מסתכל על שום מונע ומעכב. ואז דייקא מהפך את כל מיני מניעו"ת אל נעימות"
וזו ידיעה גדולה שצריך לכל בעל תשובה לדעת, שאפילו שיש לו כל מיני מניעות ועיכובים מלחזור בתשובה - עם כל זאת שלא ישים לב לכל זה, ואז יראה איך שהקדוש-ברוך-הוא נמצא בתוך המניעה, כי בשביל הבחירה והניסיון ההכרח לשים
לאדם מניעה לראות אל מי יפנה בעת צרה,
והבן למעשה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.