החוק הפושר של המתת חסד

לכבוד חבר הכנסת שלח

מאת: אביגדור דונט

שלום לך מכובדי,

רציתי לדעת בעקבות אישור החוק בועדת השרים, למה החוק כל כך 'פושר'.

ולמה כוונתי?

בחוק נכללו אך ורק חולים סופניים ה'נוטים למות', והסיבה היא מכיון ש: (מתוך הצעת החוק כפי שפורסמה בתקשורת:)

חוק החולה הנוטה למות הכיר בעובדה שאפשר לשמר, באמצעים מלאכותיים, את חייהם של חולים במחלות חשוכות מרפא מעבר לגבול הטבעי של אותן מחלות, יכולת טכנית זו דנה את החולים לייסורים מתמידים, פיזיים ונפשיים, כשהיא מאריכה את תהליך הגסיסה ללא כל תקווה או תוחלת. החוק מכבד את זכות החולה על גופו ולכן הוא מאפשר לרופאים לקבל את בקשתו של חולה הנוטה למות שלא להאריך את חייו באמצעים מלאכותיים. עם זאת, החוק אינו חל על חולה מתייסר הנוטה למות שחייו אינם תלויים ב'אמצעים מלאכותיים', אשר את הפסקת השימוש בהם הוא יכול לדרוש כדי למות. חולים כאלה אינם יכולים לממש את זכותם האנושית והאזרחית הבסיסית למוות מוקדם וגואל, ובשם החוק הם נידונים להמשיך ולהתייסר. אין זה מפתיע כי לא מעטים מהם בוחרים לסיים את חייהם בהתאבדות הנעשית לעיתים בצורה ברוטלית ומותירה צלקת נוראה בלב בני המשפחה. החוק אינו אוסר על אדם  הרוצה בכך להתאבד, אך סיוע במעשה כזה, גם מצד בן משפחה, הוא עבירה פלילית, מציאות זו הביאה לא פעם גם למצב נואש של מוות כפול, שבו רוצח בן הזוג הבריא את זה החולה, כדי לגאול אותו מייסוריו, ומתאבד מיד לאחר מכן. מדובר בבעיה שעל החברה להתמודד איתה״, אמר יוזם החוק ח"כ שלח, "והצורך בכך גדל ככל שתוחלת החיים מתארכת והטכנולוגיה הרפואית משתפרת. 'חוק המוות בכבוד', כפי שהחוק מכונה במדינות בארצות הברית שבהן כבר הונהג, מעניק לחולה מידה של שליטה בחייו גם בימיו האחרונים, שיש בה עוצמה כדי לסייע בהתמודדות עם הסבל. החוק מקל גם את הדילמה החוקית שרופאים רבים נתונים בה, ומשפיע לטובה על תחושתן של המשפחות ועל חייהן ביום שלאחר הפרידה מיקירן. זהו חוק מתקדם, שיעמיד את ישראל בשורה הראשונה של המדינות הנאורות.

(סוף ציטוט)

איפה שכחת את חולי ופגועי הנפש?, אשר , אין זה מפתיע כי לא מעטים מהם בוחרים לסיים את חייהם בהתאבדות הנעשית לעיתים בצורה ברוטלית ומותירה צלקת נוראה בלב בני המשפחה!

ומה עם נכים קשים? ואם כבר נכים, מה עם אוטיסטים? או חולים קשים אחרים?

או כל מיני נשאי מחלות קשות, מדוע עליהם לא תרחם?

 מדובר בבעיה שעל החברה להתמודד איתה (מתוך דברי ח"כ שלח)

מדוע הורים שנולד להם ילד פגוע לא יוכלו לקבל מידה של שליטה בחייהם?

היודע אתה איזה סבל עובר על הורים כאלו?

 ועל הסביבה, ואני לא מדבר על כך שהם גם לא תורמים לחברה, גם לא נושאים בנטל ובנוסף העלות הגבוהה שיש למדינה מכך – (תשלומי ביטוח לאומי וכד')

מדוע עלינו 'להגרר' אחר מדינות העולם? למה שלא נהיה 'אור לגויים' ונוביל אנחנו את הדגל?

רק לאחרונה התירו בבלגיה המתת חסד לילדים סופניים,מדוע שלא נלך אנחנו כמה צעדים קדימה ונהיה למדינה הנאורה בעולם!

לצערי, זה הזכיר לי חשיבה של אומה, שאת תוצאותיה ראו רק לאחר זמן, ואת פצעינו ממנה אנו מזכירים כל שנה ב'כח ניסן' (יום השואה).

גם הם, כמונו, ראו את טובת החברה והסובלים וביצעו (גם על גרמנים) את תורת ה'אותנסיה'(רק החזק-שורד!).

לחשיבתך, אודה!

וזו תשובת עופר שלח:

אביגדור שלום,

כל השאלות שאתה מעלה תקפות וחשובות. ואולם בחברה כמו שלנו, שבה סוגיות הנוגעות לדת, השקפת עולם ויישומן בחקיקה הן רגישות במיוחד, אי אפשר לפסוע בפסיעות גסות. כוונתי היא לא רק לקדם את החקיקה, וזה כשלעצמו מאבק לא פשוט, אלא גם לפתח את השיח - העשוי להביא בהמשך להצעות חוק נוספות.

בברכה,

עפר שלח