חג השבועות, חג מתן תורה, היום בו ירד הקב"ה על הר סיני. "והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש, ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאוד" .. "וירד ה' על הר סיני".
היכן הוא הר סיני, מה מיקומו המדוייק?
בתורה אין תיאור מדוייק היכן הוא ההר הזה, ומאז יום מתן תורה - כמעט לא פקד אותו איש.
בנביא (מלכים א, יט) מסופר שאליהו הנביא, כאשר הוא ברח מאיזבל אשת המלך אחאב, הוא ברח ארבעים יום וארבעים לילה עד אשר הוא הגיע "עד הר הא-לוהים, חורב", ושם הוא נכנס אל מערה - אל אותה "נקרת הצור" עליה מסופר בפרשת כי תשא (לג יז-כג) בה ראה משה את כבודו של הקב"ה,
אולם מאז ימי אליהו הנביא, לא נודע מיקומו של הר סיני.
החוקרים של הדורות האחרונים מצביעים על מספר הרים אפשריים והם מזהים אותם עם הר סיני המקראי: ג'בל מוסא, ראס ספספה, ג'בל הילאל ועוד.
*
בתחילת שנת תשי"ז - 1956, מצרים סגרה את מיצרי טיראן לתנועת כלי שייט ישראליים ובכך היא שיתקה את נמל אילת, מצרים הלאימה את חברת "תעלת סואץ" שהיתה בשליטתן של בריטניה וצרפת, במקביל היא רכשה נשק רב בצ'כסלובקיה, דבר שהביא את בריטניה וצרפת לשכנע את ישראל לצאת למלחמה נגד מצרים.
מדינת ישראל יצאה לקרב המוכר בשם 'מבצע סיני', או בשמו השני 'מבצע קדש', במהלכו היא כבשה את חצי האי סיני, פגעה בתשתיות הצבא המצרי, והשמידה את קיני מחבלי הפדאיון ששרצו באיזור.
כשהם כבשו את חצי האי סיני, חיילי צה"ל הגיעו גם אל ההר שלדעת החוקרים מזוהה עם הר סיני.
אחד החיילים הישראליים שהגיע לשם, היה חייל בשם ד"ר משה בהרב,
משה זה היה נרגש לדרוך במקום בו אולי עמדו אבותינו לפני כשלושת אלפים שנה, אולי הוא עומד במקום בו העם היהודי החל להיות עם, במקום בו קיבלנו את התורה - והוא עלה אל ההר, אל המקום בו אולי עמד משה רבינו וקיבל את התורה.
אולם, בעלותו למעלה, בניגוד לציפיה שלו שהוא יחוש התעלות רוחנית, איזו התרוממות רוח מיוחדת - הוא לא חש משהו מסויים, היתה לו תחושת אכזבה, הוא לא הרגיש שזה ההר, הוא לא הרגיש שזה הר סיני.
לאחר שהוא חזר ממדבר סיני לביתו, הוא שלח מכתב לרבי בו הוא ביטא את תחושותיו לגבי זיהויו של ההר.
ובמענה למכתבו, הרבי השיב לו (אגרות קודש חלק יד עמוד תצה): "בקשר למה שכותב שכשעלה על ההר שאומרים עליו שהוא הר סיני, לא הרגיש שזהו אותו ההר" -
הרבי כותב לו, שבטח לאדם כמוך מיותר להדגיש שכל חשיבותו של הר סיני היא - שקיבלו עליו את התורה, וחשיבות זו מקבלת משמעות - כאשר שומרים את התורה כנדרש.
התורה היא "תורת חיים", והתורה היא "תורת עולם".
"תורת חיים" - המובן שלה הוא, שהיא מהווה עבורנו הוראה ודרך בחיי היום יום שלנו.
"תורת עולם" - המובן שלו הוא , שזו הוראה נצחית, לעולם, שהיא מחייבת את היהודי בכל דור, ובכל זמן ובכל מקום.
בכל מקום, בכל זמן, התורה מהווה את ההוראה עבורנו כיצד לנהוג, ועל ידי שהתורה תהיה מורת הדרך בחיים שלנו - על ידה העם שלנו נעשה עם נצחי.
החשיבות של הר סיני - היא התורה שקיבלנו עליו, כאשר התורה תהיה חלק מהחיים שלנו.
אך זיהויו הפיזי של ההר - אין לו משמעות מיוחדת.
האמת היא - הרבי ממשיך וכותב לחייל משה בהרב - שכל יהודי בנפשו פנימה, קשור הוא לתורה. לפעמים אכן, הוא נוהג אחרת לא נראה הקשר שלו עם התורה, אבל בנפשו פנימה - כל יהודי קשור הוא בקשר אמיץ עם התורה.
משום כך שיטת החסידות היא, לקרב כל יהודי מתוך אהבת ישראל, ולהחזירו לתורה שניתנה על הר סיני. כי לא יוצרים אצלו דבר חדש, לא כופים עליו משהו שלא שייך אליו, אלא בסך הכל מסירים את מה שמכסה על הקשר האמיתי הפנימי שלו עם התורה.
זה סוד ההצלחה בעבודה זו, עבודה בה מקרבים את בני ישראל לאביהם שבשמים, וזו גם - כותב הרבי - שיטת אנשי חב"ד ההולכים בדרכי נועם ובשביל האהבה, אבל מבלי להעלם אל האמת - מה היא תורה מסיני.
ולא די בהבנה של התורה או ברגש שיש ליהודי אל התורה, אלא ההבנה והרגש הללו - צריכים לבוא לידי מעשה בפועל, להביא לקיום המצוות, כי זה תכליתו של האדם.
*
כך שאם ישאלו אותך איפה בדיוק הר סיני, מה המיקום המדוייק שלו - תוכל להצביע על מיקומו המדוייק.
הוא נמצא בדיוק כאן, במרכז הלב שלי. במקום בו הנפש שלי קשורה עם התורה.
אבל לא די שהוא יהיה שם, שהוא יישאר בלב פנימה, אלא אנו צריכים להביא זאת עד למעשה, להנהגה בחיי היום יום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.