המדריך של שמעון.
ברגש רב קראתי את כתבתך בעיתון המודיע של יום שישי אודות ארגון 'רפואה וישועה' למען הילד המיוחד. באמת התרגשתי לראות את מסירות נפשם של המתנדבים האברכים היקרים אשר עוזבים את ביתם ואת משפחתם, למען החסד הגדול הזה. ובפרט ראויים לשבח המנהלים המסורים של ארגון זה שאיננו יודעים מי הגוף העומד מאחורי ארגון זה...
איני יודע בן כמה אתה, אבל אני משער שגילך עדיין לא הכה ה"ך שנים. ידוע תדע, כי לפני שנים רבות ישב בירושלים רבי צדיק, שהיה אחד מגאוני וצדיקי הדורות, הוא כבר לא היה סתם אחד מן הצדיקים, אלא מגאוני וצדיקי הדורות ממש. והרבי הזה היה עורך את שולחנו פעמיים בכל שבת, ובעת שהיה משמיע מדברי קודשו, היה קולו הולך מקצה בית המדרש ועד קצהו, קול חוצב להבות אש, וקהל רב שהיה בבית המדרש היה שומע דברי אלוקים חיים מהשכינה המדברת מתוך גרונו, ומעמדים אלו לא ישכחו מהם לנצח!
פעם אחת, והיה זה לפני למעלה משני עשורים, בשבת שובה עת התאסף קהל רב ועצום בבית המדרש, ונדחקו כולם לשמוע את דברי קודשו. והנה פותח הרבי ואומר "טף למה באו - - - ס'מכאט זעך אמהל ס'איז דא א קינד - - -" עובר בי צמרמורת כשאני נזכר בזה, כולנו זוכרים זאת עד היום, גם זוכרים כלפי מי הדברים היו אמורים.... הוא – האבא של הילד – עמד שם מולו ב'שורות'..... תראה, אני מבין אותך, לא היית שם, היית קטן אם בכלל... אבל ברור שהאמרה הנ"ל לא נגלתה אליך ברוח הקודש, וזו נאיביות במיטבה לחשוב שאלו שכן היו שם, לא ישימו לב....
אני מבין שישנם כאלו שאולי לא כ"כ רוצים שגאולה תבוא לעולם, אבל לא לומר את הדבר בשם אומרו באמרה כזו, יש בה משום לעג לאינטלגנציה של הקוראים מגלאי 30+
תמשיך להסתובב עם שמעון, יש עוד סיכוי שהוא יעדן את נפשך, שתהיה רגיש יותר.
אבא של מנחם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.