מאז שהאדמו"ר מגור עבר לירושלים, הוא מכריח את כל השטיבלאך לבוא ולהתפלל בבית המדרש החדש הגדול כמו שוק "מחנה יהודה", ואי אפשר להתפלל בו בישוב הדעת ולקבל טעם של שבת

מאת גערער

זה שנה וחצי מאז שהאדמו"ר מגור עבר לגור מבני ברק בירושלים, וזעקת האברכים הצעירים (אך לא רק) בוקעת ועולה כנגד מה שמוגדר אצלם ככפייה וחיוב כל השטיבלאך לבוא ולהתפלל בבית המדרש הגדול, שם נאבדים בחלל העצום ובין אלפי מתפללים, ומאבדים את הטעם של שבת והגישמעק של התפילות בצוותא בשטיבלך החם, וכן לא יכולים להשגיח על הילדים שיתפללו וילמדו כמו שצריך.

למעשה כ"ק מרן בעל הפני מנחם זצוק"ל, הוא זה שהתחיל לפעול למען הקמת שטיבלאך של חסידי גור בירושלים. בהיות שכל השנים התפלל כל הקהל העצום של אלפי האנשים בבית המדרש שברחוב רלב"ח (למעט השכונות המרוחקות, כמו רמות פולין והר נוף), זאת בניגוד לשאר ערי הארץ בהם מתפללים החסידים בשטיבלאך (=בתי חסידים), קבצות קבוצות, לפי גלאים וסגנון האנשים, מה שמרבה אהבה וריעות בין החסידים, ונותן גם ישוב הדעת ורוגע נשי לכל אדם ולכל ילד.

בירושלים לעומת זאת שהיה המקום הקבוע למגורי האדמורי"ם לבית גור, השתרש המנהג שכל תושבי העיר התפללו כל שבת יחד עם האדמו"ר. מרן הפני מנחם ביקש להועיל לחסידים ולחזקם, ולכן החל לפעול למען הקמת שטיבלאך פרטיים, אך הצליח מעשה שטן ובינתים נטרפה השעה, ולא היה סיפק בידו להמשיך לעודד הקמת שטיבלאך נוספים.

בינתים עלה האדמו"ר הנוכחי על כס ההנהגה, ולראשונה נקבע תקדים בו האדמו"ר מתגורר בבני ברק מחוץ לגבולותיה של ירושלים עיר הקודש. בעת הזו עדנה היתה לשטיבלאך שבירושלים אשר פרחו וצצו כפטריות אחר הגשם, וכל יום התגבשה לה קבוצה אשר מצאה לה בית וקנה דרור לה. וזה היה בין לאברכים צעירים ובין לאברכים מבוגרים המחתנים ילדים ונכדים, אשר קצה נפשם בבלגן השורר בבית המדרש הגדול אשר אין בו פרטיות והתחושה בו היא כמו בתחנת רכבת עמוסה.

אולם בשנה וחצי האחרונות קבע הרבי מגור את מושבו בירושלים, כאן נהפך הגלגל, וכל הפריחה של השטיבלאך נגדעה באחת, ולמעט ימי חול, הרי שבמשך כל השבת שוהים ומתפללים כל החסידים שבירושלים בבית מדרש החדש שברחוב ירמיהו.

מה ההבדל בין תפילה בשטיבל לתפילה בבית הכנסת הגדול?

ההבדל הוא כמרחק שמים וארץ, בשטיבלאך מתפללים החסידים כמו כל יהודי בבית כנסת קטן או בינוני, כאשר יש מקום לכל אחד, וישנה פרטיות ורוגע נפשי לכל אחד מבני החבורה. בבית מדרש החדש שבירושלים לעומת זאת, ניתן פשוט ללכת בו לאיבוד מרוב אדם ובהמה, באשר גודלו כגודל בית נתיבות ושדה תעופה בינלאומי.

מה שברור שהילדים שנמצאים בבית מדרש הענק מדי שבת בשבתו לא זוכים לקבל טעם בתפילה או בלימוד או מעצם קדושת השבת, וכל מה שהם רואים זה דחיפות וצעקות ועוד מעשים בלתי חינוכיים.

ולאחרונה כפי שנחשף בבלוג זה, האדמו"ר עושה צעד נוסף בכיוון בהכרזתו על סגירת השטיבלאך בירושלים באופן טוטלאי ומוחלט ולא רק בשבתות.